אני רואה צבעים אחרת מאת דליה ברנע הלב

 

אני רואה צבעים אחרת מאת דליה ברנע הלב



עיוורון צבעים אינו נפוץ כל כך באוכלוסייה אך הוא מיוחד מאוד מאוד וזהו נושאו של הספר 'אני רואה  צבעים אחרת'.  יוגב ילד מקסים חוגג בחיק משפחתו את יום הולדתו החמישי. להפתעתו הוא מגלה שהוא רואה את צבע הבלונים בצורה שונה מהשאר. גם חלום  מוזר מלווה אותו באותו היום כשהצבעים רבים ביניהם מי הצבע הכי חשוב! אמא מסבירה ליוגב המתוק שהוא לוקה בעיוורון צבעים מה שגורם לו לבכות ולהרגיש שונה מכולם מה שמתבהר בהמשך כלא נכון כלל.

 

"אני רואה צבעים אחרת" מאת דליה ברנע הלב הוא ספר ילדים חשוב ומהנה, סיפור על ילד שמגלה שהוא לוקה במה שנהוג לכנות "עיוורון צבעים". התגלית מזעזעת את עולמו.

 

"אני לא רואה  כמו כולם? כולכם בסדר ואני לא?" שאלה יוגב, ודמעות פרצו מעיניו. "אני לא עיוור! אני רואה את הכול טוב מאוד".

 

במהלך הסיפור מסתבר שבעלי ראית צבעים שונה יכולים להנות מכך שהם מבחינים בדברים שאחרים אינם רואים.

 

"אז זה טוב להיות עיוור צבעים?" וכשהוא מבין שאכן זה המצב הוא זוקף ראשו, ומודה בפני כל החברים: "אני רואה צבעים אחרת, אני מאוד מיוחד!".

 

המונח עיוורון צבעים הוא מונח לא מדויק, כי אין כאן כל עיוורון. זהו מצב שבו אנשים מסוימים רואים חלק מהצבעים בצורה שונה.

 

את הספר מלווים איורים מקוריים של ולדיק סנדלר שמאיר בשלל צבעים את הסיפור ומוסיף לייחודיות שלו.

 

דליה ברנע היא ביולוגית בהכשרתה. את ספרה הראשון "אני רואה צבעים אחרת" כתבה לנכדה האהוב – הרואה צבעים אחרת.

 

דליה ברנע הלב מספרת וכותבת בספר: "התסמונת הקרויה בשם המוטעה "עיוורון צבעים" היא תכונה תורשתית. מבלי להיכנס להסברים ארוכים ומסובכים, די לומר שכדי שבת תהיה "עיוורת צבעים" היא חייבת לקבל את הגן גם מאבא וגם מאימא – כלומר יהיו לה שני גנים כאלה בתאיה. כדי שבן יהיה "עיוור צבעים" הוא יקבל מאימו את הגן, ואילו אביב יעביר לו במקומו תכונה שקובעת את היותו בן. התוצאה היא ששכיחות הגברים "עיוורי הצבעים באוכלוסייה גדולה פי 10 מאשר נשים, כי די בגן אחד אצל בנים כדי לבטא את התכונה הזאת.

 

עיוורון צבעים הוא ליקוי ראיה שניתן להגדיר אותו כקל. אנשים חיים איתו בדרך כלל מבלי שתהיה פגיעה של ממש באיכות חייהם.

 

ל"עיוורי צבעים" יש ליקוי בתאי עצב הרגישים לצבעים והמצויים ברשתית העין. הם קרויים מדוכים. יש לנו שלושה סוגים של תאים מדוכים: כאלה הרגישים לאור ירוק, כאלה הרגישים לאור כחול וכאלה הרגילים לאור אדום. הצבעים שאנחנו רואים הם תוצאה של עיבוד גירוי האור בשלושת סוגי המדוכים".

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה וניקוד: גלית גינסברג גולדרייך/ איורים: ולדיק סנדלר/ עיצוב כריכה הוסדר הספר: יסמין ערמון הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 31 עמודים 2022.

. 

 

 

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הכול כלול מאת אביחי שמידט זיכרונות מאייר בי אנד בי

פגשתי אותי מאת סמדר כהן יעקב שירים לאהבה ולצמיחה

רק אומרת מאת שירה לוונטר מופרדי