רשומות

משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי

תמונה
  משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי המדריך המשפחתי להישרדות (והעלמת ראיות): סקירה על "משהו קטן אחד" אם אי פעם תהיתם מה באמת קורה בראש של היצורים הקטנים האלה שמסתובבים לכם בבית ומבקשים חטיף כל חמש דקות, איתיאל מלאכי החליט לעשות לנו שירות ציבורי. בספרו החדש "משהו קטן אחד" (בהוצאת אוריון), הוא לוקח את המיקרוסקופ ומכוון אותו בדיוק אל הרגעים שכולנו מכירים   אבל מהזווית שגורמת לנו, המבוגרים, להזיע קצת. הספר הוא בעצם אוסף של רגעים קטנים, חדים וקורעים מצחוק מחיי היומיום של הילדים שלנו. הוא מנווט בכישרון בין שלוש שאלות קיומיות שמטרידות כל בית בישראל: 1. תעלומת עוגיית חצי הלילה 🍪 מי באמת מרוקן את קופסת העוגיות בשלוש לפנות בוקר? הספר חושף את האמת המרה (או המתוקה): לפעמים המבוגרים נתפסים על חם, ולא, זה לא היה ה"נמלה" או "רוח הרפאים" שהאשמנו בהן את המצב. 2. זומבים של מסכים 📱 כולנו מכירים את המבט הזגוגי של ילד מול מסך. הספר לוקח את האזהרות ההוריות המוגזמות ("אם תסתכל עוד שנייה בטאבלט יצאו לך עיניים מרובעות!") והופך אותן למראה משעשעת שמרא...

"העולם האדום של באריקי" מאת שמעון לזימי

תמונה
  "העולם האדום של באריקי" מאת שמעון לזימי כשהכול הופך לאדום: הצצה לעולמו הססגוני (והעקשן) של באריקי מה עושים כשהילד שלכם מחליט שכל העולם כולו צריך להיצבע בצבע אחד בלבד? הורים רבים מכירים את השלב המרתק (והלפעמים מאתגר) שבו הילדים מפתחים אובססיה חמודה אך עקשנית לצבע מסוים. בדיוק לנקודה הזו נכנס ספרו המקסים של שמעון לזימי ומגיש לנו סיפור ילדים רגיש, משעשע ובעל ערך חינוכי עמוק. מי אתה, באריקי? באריקי הוא ילד מתוק עם אהבה ענקית, מוחלטת ובלתי מתפשרת לצבע אחד: אדום . בשבילו, אדום זה לא רק צבע   זו דרך חיים. הוא רוצה ללבוש רק בגדים אדומים, לאכול רק מאכלים אדומים, ולשחק אך ורק בצעצועים אדומים. אבל באריקי לא עוצר שם. הוא מתעצבן מכך שלעולם יש תוכניות אחרות, והיה שמח מאוד לוּ הכל מסביבו היה משתנה בהתאם לטעם שלו: שהדשא בגינה יהיה אדום (ולא ירוק משעמם). שכל הפירות על העצים יזהרו באדום בוהק. ואפילו שהקשת בענן – אותה קשת מפורסמת ברב-גוניותה תוותר על שאר הצבעים ותישאר אדומה לחלוטין. "התסכול של באריקי מוכר לכל הורה: המפגש הראשוני של הילד עם העובדה שהעולם לא תמיד מתכופף ל...

לנצח פוסט טראומה מאת דרור זיכרמן

תמונה
  לנצח פוסט טראומה מאת דרור זיכרמן יצירה חשופה, מטלטלת ונוגעת ללב, המביאה אל קדמת הבמה את סיפור חייו המורכב של הלום קרב, ומציעה הצצה נדירה לתוך נפש פצועה שמסרבת להיכנע. השלמה מול מאבק: הפרדוקס שמוליד חיים במרכז הספר עומדת תובנה אחת, כואבת אך משחררת: הפוסט-טראומה היא לנצח, אבל היא אינה סוף פסוק. זיכרמן מוביל את הקורא במסלול התפתחותי מרתק. זהו לא סיפור הוליוודי על "החלמה קסומה", אלא תיעוד אמיץ של הרגע שבו ההבנה שהפצע יישאר פתוח, הופכת לקרקע פורייה לצמיחה. הספר מדגיש כי ה"ניצחון" אינו מחיקת העבר או היעלמות הסימפטומים, אלא הבחירה היומיומית, הסיזיפית לעיתים, למצוא את הטוב ולראות את האור גם בתוך החשיכה. "זאת השליחות שלו בעולם   להראות שאפשר להתמודד עם הכול, אפשר לנצח את הפוסט טראומה שלך כל יום מחדש." סגנון כתיבה: המילים הפשוטות של החוויות הקשות אחד ההישגים המרשימים ביותר של הספר הוא הסגנון המובחן שלו: כתיבה אקלקטית ודינמית: זיכרמן לא נצמד למבנה כרונולוגי קשיח, אלא נע בין זיכרונות, תובנות, רגשות ורגעים יומיומיים. סגנון זה מחקה באופן מבריק את האו...

אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך

תמונה
  אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך המצפן הפנימי שכולנו צריכים: הספר הזה אינו כזה שקוראים כדי להעביר את הזמן, זה ספר שקוראים כדי להחזיר לעצמנו את הזמן שאבד. "אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך" (בהוצאת ספרי ניב) הוא לא עוד מדריך קלישאתי להתפתחות אישית. הוא לא מבטיח לכם נוסחאות קסם ולא מציע תשובות מוכנות מראש; הכוח הגדול שלו טמון דווקא ביכולת שלו ללמד אתכם לשאול את השאלות הנכונות . כשמבחוץ יש הכל   ומבפנים ריקנות הספר פונה ישירות אל המקומות הכי כמוסים, אלו שרובנו נוטים להסתיר מאחורי חיוך מתפקד ושגרה עמוסה. הוא נוגע בדיוק בנקודות הכואבות של החיים המודרניים: התפקוד האוטומטי: לקום בבוקר, לעשות כל מה שצריך, אבל להרגיש חוסר חיות. הבדידות שבתוך היחד: להיות מוקף באנשים, ועדיין להרגיש לבד לגמרי. התשישות העמוקה: עייפות שהיא מעבר לגוף   עייפות של הנפש. מרוץ העכברים: לרוץ בלי הפסקה, בלי לדעת בכלל לאן או למה. "הרגשת תקיעות, כאילו אתם חוזרים על עצמכם בלי סוף? מרגישים שאתם חייבים שינוי, אבל אין לכם מושג מאיפה להתחיל?" "אנונימי" פועל כמצפן רגשי. הוא ...

קופסת הגעגועים/ שירן חדד

תמונה
  קופסת הגעגועים/ שירן חדד בתקופה שבה המציאות הישראלית תובעת ממשפחות רבות להתמודד עם פרידות ממושכות, המרחק הפיזי מהורה מילואימניק הופך לא פעם לצל כבד בחדר הילדים. הספר "קופסת הגעגועים" מצליח לגעת בדיוק בעצב החשוף הזה, אך במקום לשקוע לתוך הדאגה, הוא מציע לילדים ולהורים מגדלור של חוסן, יצירתיות ותקווה. העלילה: מכאב הניתוק אל כוחו של הזיכרון במרכז הסיפור עומד ילד קטן שחווה את הטלטלה המוכרת לכל כך הרבה ילדים בתקופה האחרונה: אבא נקרא למילואים, והבית פתאום מרגיש חסר. השורות המדויקות והרגישות מתארות את הקושי הגדול שבהתמודדות עם המרחק והגעגוע שמאיים להציף. התפנית בעלילה מתרחשת כאשר הילד, יחד עם אמו, מחליטים לא להישאר פסיביים מול הגעגוע. יחד הם רוקמים פתרון קסום ומעשי: קופסת זיכרונות . לתוך הקופסה אוסף הילד חפצים קטנים ומוחשיים המזכירים לו את אביו. החפצים הללו הופכים לגשר חי ונושם   הם מאפשרים לו לגעת, להריח ולהרגיש את נוכחותו של האב גם כשהוא נמצא הרחק בחזית. הקופסה מעניקה לו עוגן וביטחון, ומלווה אותו צעד אחר צעד עד לרגע המיוחל של המפגש המחודש. המרחב הטיפולי: כלים של חוסן ו...

אישה בשלכת מאת אסתר גלמידי

תמונה
  אישה בשלכת מאת אסתר גלמידי מסע של אמת, אמונה, תקווה והחלמה: ישנם רגעים בחיים שבהם השעון עוצר מלכת. רגעים שבהם המציאות המוכרת נסדקת, והקרקע היציבה ביותר נשמטת מתחת לרגליים. ספרה החדש של אסתר גלמידי הוא בדיוק תיעוד של רגע כזה   אך יותר משהוא סיפור על שבר, הוא מניפסט מפעים על בחירה מחדש בחיים. כשהכל מתפרק מבחוץ ומבפנים מה קורה לאישה כשהחיים מפרקים את כל מה שידעה על עצמה ומבקשים ממנה להיוולד מחדש? אסתר חושפת באומץ יוצא דופן ובישירות מטלטלת את אחד המסעות המורכבים והאינטימיים ביותר של חייה: ההתמודדות עם סרטן השד. התזמון של המחלה אינו מקרי ואינו מרחם. הוא מתפרץ דווקא בשלב שבו כלפי חוץ הכל נראה מוחזק, שלם ומתפקד. כאילו לא די בסערה הפרטית הזו, ברקע פורצת מלחמת "חרבות ברזל", שמחוללת כאוס, חרדה ובהלה עצומה ברמה הלאומית. בתוך המציאות הכפולה הזו – מלחמה על הבית בחוץ ומלחמה על החיים בפנים – אסתר נאלצת להישיר מבט אל הפחד הגדול מכולם. האור שנכנס דרך הסדקים הספר "אישה בשלכת" אינו רק יומן מחלה; הוא מסע של אמת . אסתר לא מייפה את המציאות ולא חוסכת מהקורא את רגעי השפל, ה...