רשומות

עליי להתפלל למישהו מאת סיגלית לייבוביץ'

תמונה
  עליי להתפלל למישהו מאת סיגלית לייבוביץ' "עליי להתפלל למישהו" הוא סיפור התבגרות ואהבת נעורים מרגש ונוגע ללב, המתרחש בשנות השמונים בישראל. במרכז העלילה עומדת אנה, עולה חדשה מברית המועצות בת שלוש עשרה, המתקבלת לפנימייה למחוננים באשקלון. אנה מוצאת את עצמה מנווטת במציאות מורכבת, בין מסדרונות הפנימייה לכיתות בית הספר, תוך ניסיון לגשר על פערים של תרבות, שפה וחיפוש תמידי אחר השתייכות וזהות. כעולה חדשה, אנה חווה דחייה חברתית ובדידות עמוקה, עד שחייה משתנים עם הגעתו של שלומי בן עטר, התלמיד המצטיין של הכיתה. שלומי מצליח להוציא אותה מבדידותה, ובין השניים נרקמת מערכת יחסים מיוחדת. חוויית ההגירה והזרות: הספר מיטיב לתאר את קשיי הקליטה של עולים מברית המועצות בשנות ה-80, ואת התחושה הקיומית של שונות וניתוק מהסביבה. בדידות מול שייכות: אנה חיה במעין בועה משלה, כפי שמשתקף בדבריה: "ברוב הזמן הייתי לחוד והמציאות לחוד. היו שצחקו עליי בגלל זה, היו שריחמו, אבל את שני הדברים קלטתי רק בדיעבד". כוחה של חברות ואהבת נעורים: דמותו של שלומי משמשת עוגן עבור אנה, ומדגישה כיצד קשר...

הסוד של בלה מאת אמנון קובץ'

תמונה
  הסוד של בלה מאת אמנון קובץ' הראייה שבלב: על קסם, חברות ומשקפיים ב"הסוד של בלה" לפעמים, כדי לראות את העולם בצורה הכי ברורה שיש, אנחנו צריכים קצת עזרה   ולא פעם, העזרה הזו מגיעה דווקא מהחברים הכי טובים שלנו. ספרו המרגש של אמנון קובץ' , "הסוד של בלה" (בהוצאת הספרים אוריון ), הוא פנינה ספרותית לילדים שמצליחה לשלב בצורה מושלמת בין הומור קליל, רגש עמוק ומסר מעצים על אומץ וקבלה עצמית. שמורה של טוב לב הסיפור לוקח אותנו אל תוך פינת טבע קסומה ויוצאת דופן – "שמורת הצוואר הארוך" . מי שמנהלים את המקום הם דני ויעל, פקחי טבע בעלי לב זהב, שמקדישים את חייהם לטיפול בחיות ובסביבה. באחד הימים, הם פוגשים בשמורה ג'ירפה יפהפייה, גבוהה ועדינה במיוחד. הם מתאהבים בה ממבט ראשון ומעניקים לה את השם בלה . אלא שלבלה יש סוד, כזה שהיא בעצמה עדיין לא לגמרי מבינה: היא פשוט לא רואה טוב. הדרך אל האמת (והמשקפיים) מכאן מתגלגל סיפור משעשע ונוגע ללב על הניסיונות של בלה להסתדר בעולם המטושטש שלה, ועל הדרך שבה דני ויעל נרתמים לעזרתה. הספר מראה לילדים בצורה רגישה ומשעשע...

משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי

תמונה
  משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי המדריך המשפחתי להישרדות (והעלמת ראיות): סקירה על "משהו קטן אחד" אם אי פעם תהיתם מה באמת קורה בראש של היצורים הקטנים האלה שמסתובבים לכם בבית ומבקשים חטיף כל חמש דקות, איתיאל מלאכי החליט לעשות לנו שירות ציבורי. בספרו החדש "משהו קטן אחד" (בהוצאת אוריון), הוא לוקח את המיקרוסקופ ומכוון אותו בדיוק אל הרגעים שכולנו מכירים   אבל מהזווית שגורמת לנו, המבוגרים, להזיע קצת. הספר הוא בעצם אוסף של רגעים קטנים, חדים וקורעים מצחוק מחיי היומיום של הילדים שלנו. הוא מנווט בכישרון בין שלוש שאלות קיומיות שמטרידות כל בית בישראל: 1. תעלומת עוגיית חצי הלילה 🍪 מי באמת מרוקן את קופסת העוגיות בשלוש לפנות בוקר? הספר חושף את האמת המרה (או המתוקה): לפעמים המבוגרים נתפסים על חם, ולא, זה לא היה ה"נמלה" או "רוח הרפאים" שהאשמנו בהן את המצב. 2. זומבים של מסכים 📱 כולנו מכירים את המבט הזגוגי של ילד מול מסך. הספר לוקח את האזהרות ההוריות המוגזמות ("אם תסתכל עוד שנייה בטאבלט יצאו לך עיניים מרובעות!") והופך אותן למראה משעשעת שמרא...

"העולם האדום של באריקי" מאת שמעון לזימי

תמונה
  "העולם האדום של באריקי" מאת שמעון לזימי כשהכול הופך לאדום: הצצה לעולמו הססגוני (והעקשן) של באריקי מה עושים כשהילד שלכם מחליט שכל העולם כולו צריך להיצבע בצבע אחד בלבד? הורים רבים מכירים את השלב המרתק (והלפעמים מאתגר) שבו הילדים מפתחים אובססיה חמודה אך עקשנית לצבע מסוים. בדיוק לנקודה הזו נכנס ספרו המקסים של שמעון לזימי ומגיש לנו סיפור ילדים רגיש, משעשע ובעל ערך חינוכי עמוק. מי אתה, באריקי? באריקי הוא ילד מתוק עם אהבה ענקית, מוחלטת ובלתי מתפשרת לצבע אחד: אדום . בשבילו, אדום זה לא רק צבע   זו דרך חיים. הוא רוצה ללבוש רק בגדים אדומים, לאכול רק מאכלים אדומים, ולשחק אך ורק בצעצועים אדומים. אבל באריקי לא עוצר שם. הוא מתעצבן מכך שלעולם יש תוכניות אחרות, והיה שמח מאוד לוּ הכל מסביבו היה משתנה בהתאם לטעם שלו: שהדשא בגינה יהיה אדום (ולא ירוק משעמם). שכל הפירות על העצים יזהרו באדום בוהק. ואפילו שהקשת בענן – אותה קשת מפורסמת ברב-גוניותה תוותר על שאר הצבעים ותישאר אדומה לחלוטין. "התסכול של באריקי מוכר לכל הורה: המפגש הראשוני של הילד עם העובדה שהעולם לא תמיד מתכופף ל...

לנצח פוסט טראומה מאת דרור זיכרמן

תמונה
  לנצח פוסט טראומה מאת דרור זיכרמן יצירה חשופה, מטלטלת ונוגעת ללב, המביאה אל קדמת הבמה את סיפור חייו המורכב של הלום קרב, ומציעה הצצה נדירה לתוך נפש פצועה שמסרבת להיכנע. השלמה מול מאבק: הפרדוקס שמוליד חיים במרכז הספר עומדת תובנה אחת, כואבת אך משחררת: הפוסט-טראומה היא לנצח, אבל היא אינה סוף פסוק. זיכרמן מוביל את הקורא במסלול התפתחותי מרתק. זהו לא סיפור הוליוודי על "החלמה קסומה", אלא תיעוד אמיץ של הרגע שבו ההבנה שהפצע יישאר פתוח, הופכת לקרקע פורייה לצמיחה. הספר מדגיש כי ה"ניצחון" אינו מחיקת העבר או היעלמות הסימפטומים, אלא הבחירה היומיומית, הסיזיפית לעיתים, למצוא את הטוב ולראות את האור גם בתוך החשיכה. "זאת השליחות שלו בעולם   להראות שאפשר להתמודד עם הכול, אפשר לנצח את הפוסט טראומה שלך כל יום מחדש." סגנון כתיבה: המילים הפשוטות של החוויות הקשות אחד ההישגים המרשימים ביותר של הספר הוא הסגנון המובחן שלו: כתיבה אקלקטית ודינמית: זיכרמן לא נצמד למבנה כרונולוגי קשיח, אלא נע בין זיכרונות, תובנות, רגשות ורגעים יומיומיים. סגנון זה מחקה באופן מבריק את האו...

אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך

תמונה
  אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך המצפן הפנימי שכולנו צריכים: הספר הזה אינו כזה שקוראים כדי להעביר את הזמן, זה ספר שקוראים כדי להחזיר לעצמנו את הזמן שאבד. "אנונימי – ספר שנוגע בכל מי שצריך" (בהוצאת ספרי ניב) הוא לא עוד מדריך קלישאתי להתפתחות אישית. הוא לא מבטיח לכם נוסחאות קסם ולא מציע תשובות מוכנות מראש; הכוח הגדול שלו טמון דווקא ביכולת שלו ללמד אתכם לשאול את השאלות הנכונות . כשמבחוץ יש הכל   ומבפנים ריקנות הספר פונה ישירות אל המקומות הכי כמוסים, אלו שרובנו נוטים להסתיר מאחורי חיוך מתפקד ושגרה עמוסה. הוא נוגע בדיוק בנקודות הכואבות של החיים המודרניים: התפקוד האוטומטי: לקום בבוקר, לעשות כל מה שצריך, אבל להרגיש חוסר חיות. הבדידות שבתוך היחד: להיות מוקף באנשים, ועדיין להרגיש לבד לגמרי. התשישות העמוקה: עייפות שהיא מעבר לגוף   עייפות של הנפש. מרוץ העכברים: לרוץ בלי הפסקה, בלי לדעת בכלל לאן או למה. "הרגשת תקיעות, כאילו אתם חוזרים על עצמכם בלי סוף? מרגישים שאתם חייבים שינוי, אבל אין לכם מושג מאיפה להתחיל?" "אנונימי" פועל כמצפן רגשי. הוא ...