רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מרחב

בין חולות הזמן מאת יפה רותם

תמונה
  בין חולות הזמן מאת יפה רותם   ,בין חולות הזמן" מאת יפה רותם הוא אינו רק קובץ שירים, אלא מסע נפשי חשוף, עדין ופועם, שמזמין את הקוראים לפסוע בשבילי נפשה של הכותבת.   מהרגע שבו הופכת המילה הכתובה לעוגן ולמצפן, מבקשת רותם ליצור דרך שיריה דבר אחד שכולנו כמוה צמאים לו: מרחב לנשום. זהו מרחב בטוח שבו מותר להניח את העצב כפי שהוא, ללא התנצלות או מסכות, ולהחזיק בגעגוע בלי לחשוש שמא נישבר תחת כובדו. בקול צלול, חומל ונוגע, היא מעניקה במה לכל אותם קולות פנימיים   הקטנים והגדולים כאחד   שרק חיכו להזדמנות להישמע.   השירים נעים ברגישות רבה על התפר העדין והמתוח שבין כאב לאהבה. הם מתארים את הכמיהה האנושית לפשטות ולשגרה, לצד תודעה סוערת שממשיכה לחפש מרגוע גם כשהעולם בחוץ כבר מכריז שהסערה חלפה והכול נגמר.   זוהי יצירה מרגשת ועמוקה שמזכירה לנו את כוחן המרפא של המילים ואת היכולת למצוא יופי, נחמה ותקווה   גם בתוך החולות הנודדים של הזמן.   בספר יש רגעי אהבה ושמחה, לצד רגעי אבל, כעס וכאב. יש בו רגעים משפחתיים ורגעים אישיים ובכלל רגעים מהחיים. השי...

הרצון לדייק במילים מאת טליה קמרי

תמונה
  הרצון לדייק במילים מאת טליה קמרי על הדיוק שבכאב, על המרחב שבנפש: "הרצון לדייק במילים" ישנם ספרים שקריאתם מרגישה פחות כמו דפדוף בעמודים, ויותר כמו האזנה לפעימות לב. "הרצון לדייק במילים" מאת טליה קמרי (בהוצאת ספרי ניב) הוא בדיוק ספר כזה. זהו אוסף נוגע ללב וחשוף של שירי פרוזה וליריקה שנכתבו בגוף ראשון, ומצליחים ללכוד רגעים חומקים של קיום, כאב וצמיחה, ולשזור אותם לכדי יצירה שלמה של התבוננות עצמית עמוקה. קמרי מביאה אל הדף קול נשי-רגשי צלול, שאינו חושש להביט למורכבות בעיניים. דרך תחנות חייה השונות, היא מובילה את הקורא ביד בוטחת אך רגישה דרך סמטאות של אובדן והשלכותיו, קונפליקטים רגשיים סוערים, ותהליכים ממושכים של השלמה וריפוי. לצד אלה, הספר נוגע בשאלות אמוניות קיומיות ובמסע של חזרה בתשובה – לא מתוך עמדה מטיפה, אלא מתוך חיפוש כנים אחר עוגן ומשמעות בתוך עולם רועש. המפגש עם האחר: השבר והריפוי במחלקה הסגורה אחד הנדבכים המרתקים והמטלטלים ביותר בספר נשען על חוויותיה הייחודיות של הכותבת מעבודתה במחלקה סגורה לילדים ונוער. בשירים אלו, קמרי מפנה זרקור רגיש ונואש לעיתים ...