בין חולות הזמן מאת יפה רותם

 

בין חולות הזמן מאת יפה רותם

 

,בין חולות הזמן" מאת יפה רותם הוא אינו רק קובץ שירים, אלא מסע נפשי חשוף, עדין ופועם, שמזמין את הקוראים לפסוע בשבילי נפשה של הכותבת.

 

מהרגע שבו הופכת המילה הכתובה לעוגן ולמצפן, מבקשת רותם ליצור דרך שיריה דבר אחד שכולנו כמוה צמאים לו: מרחב לנשום. זהו מרחב בטוח שבו מותר להניח את העצב כפי שהוא, ללא התנצלות או מסכות, ולהחזיק בגעגוע בלי לחשוש שמא נישבר תחת כובדו. בקול צלול, חומל ונוגע, היא מעניקה במה לכל אותם קולות פנימיים  הקטנים והגדולים כאחד  שרק חיכו להזדמנות להישמע.

 

השירים נעים ברגישות רבה על התפר העדין והמתוח שבין כאב לאהבה. הם מתארים את הכמיהה האנושית לפשטות ולשגרה, לצד תודעה סוערת שממשיכה לחפש מרגוע גם כשהעולם בחוץ כבר מכריז שהסערה חלפה והכול נגמר.

 

זוהי יצירה מרגשת ועמוקה שמזכירה לנו את כוחן המרפא של המילים ואת היכולת למצוא יופי, נחמה ותקווה  גם בתוך החולות הנודדים של הזמן.

 

בספר יש רגעי אהבה ושמחה, לצד רגעי אבל, כעס וכאב. יש בו רגעים משפחתיים ורגעים אישיים ובכלל רגעים מהחיים. השירים בספר נולדו מהרגעים האלו, מרגעים שאין להם שם, רק תחושה. רק רצון לעצור לשהות עוד קצת, להרגיש את ים המילים ששוטף את הכותבת.

 

זהו ספר של מי שיודעת שלפעמים הדרך היחידה לנשום היא לתת למילים בית.

 

 יפה רותם, נשואה, אם לשלושה וסבתא לחמישה נכדים. "בין חולות הזמן" הוא ספרה הראשון.

 

געגוע

מתגעגעת בטירוף

אל הריח המבשר בית,

אל השום החרוך בחדר המדרגות,

אל סירי הנירוסטה הגדולים,

בעלי אוזן אחת,

שהכילו את כל מה שטעים בעולם.

עכשיו שלושים,

והריח שלך נעלם

וציפורים מצייצות

ואני לא ממש מבינה,

למה לעוגיות שעשיתי

אין נשמה?

לילות רבים עם ירח,

שיחות עם געגוע מובילות

לחוף ים גדול צבוע בכחול

עם שובלים בלבן של נחמה.

השארת עקבות בחול,

אימא,

וחור גדול בלב.

וגעגוע שמתרחב בכל רגע,

עם דמעות שמתפרצות.

דלת הבית פתוחה,

אימא.

אני מחכה לך,

עם קפה מהביל כזה שאהבת

גדוש בסוכר וטעם שרק את הבנת.

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: אורית דן/ עיצוב כריכה ועימוד: רעות אילוז/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 146 עמודים 2026.