הסערה שלפני השקט מאת נאוה גפן

 

הסערה שלפני השקט מאת נאוה גפן

הסערה שלפני השקט מאת נאוה גפן, הוא ספר שירים נוגע ומרגש.

הַיָּמִים יְמֵי קוֹרוֹנָה, בֵּין תָּשָׁ"ף לְתַשְׁפָּ"א, יָמִים שֶׁל סֶגֶר הַמּוֹלִיד רַעְיוֹנוֹת אֵין-סְפֹר, מָה וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת שֶׁהַזְּמַן יַעֲבֹר: יֵשׁ מִי שֶׁמְּבַשֵּׁל, יֵשׁ מִי שֶׁמִּתְעַמֵּל, יֵשׁ מִי שֶׁעִם הַכֶּלֶב מַרְבֶּה לְטַיֵּל, וְיֵשׁ הַפּוֹתְחִים מְגֵרוֹת וּמְגַלִּים בְּתוֹכָן אוֹצָרוֹת. הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא שִׁירָה שֶׁשָּׁנִים נֶחְבְּאָה בַּמְּגֵרָה, יוֹמָנִים שֶׁכָּתְבָה הַנְּשָׁמָה כְּשֶׁכָּבוּ אוֹרוֹת הַבָּמָה. בְּלֵיל הַסֵּדֶר יָצָאנוּ מֵעַבְדוּת לְ... עַבְדוּת, אֵין שִׁירָה בְּצִבּוּר, וְאֵין כְּלָל תַּרְבּוּת! כָּךְ עָבַר וְנִקְבַּר גַּם יוֹם הָעַצְמָאוּת, וְכָךְ נָאוָה גֶּפֶן, הַמַּנְחָה, הַזַּמֶּרֶת, הֻשְׁבְּתָה - וְגִלְּתָה שֶׁהִיא גַּם... מְשׁוֹרֶרֶת.

הרגע שלפני

 

הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי הוּא מִפְּנֵי

וְלִקְרַאת וּבַעֲבוּר.

הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי הוּא צְפוּנֵי

הֶעָבָר וְסוֹד הַפּוּר.

הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי – צוּף פְּרָחִים

שֶׁל עָתִיד וּמִתְאַוֶּה.

הָרֶגַע שֶׁלִּפְנֵי – כִּנְצָחִים

מִתְפַּעֲמִים שֶׁל הוֹוֶה.

באמתחתה של נאוה גפן שלל כישרונות אותם היא מממשת בחייה: היא  מוזיקאית רב תחומית בשירה, נגינה, הנחייה הלחנה ועיבודים. מגיפת הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים. היו שסגרו עסקים, יצאו לחל"ת, טבלו בבידוד או שהו בסגר. אך היו גם כאלה שמינפו את הכישרונות שלהם כנאוה גפן וכשהייתה סגורה בבית פתחה את מגירות ליבה, והשנים שבהם כתבה שירים נאספו בספר זה והם מחולקים לשלוש תקופות מרתקות.

ולא נשאר ממךָ אלא שיר

 

וְלֹא נִשְׁאַר מִמְּךָ

אֶלָּא שִׁיר

בְּסֵפֶר קוֹרוֹתַי.

הַמֶּתֶק שֶׁסָּעַר

הָיָה קָצָר,

הַכּאְֵב שֶׁהִתְעַכּבֵ

גַּם הוּא עָבַר.

הַפַּחַד, ה חָ רוֹ ן ,

הַמֶּתַח, הַכְּמִיהָה,

הַשְּׁטוּת, הָעִוָּרוֹן,

הַשֶּׁקֶר, הַתְּהִיָּה,

הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהִתְנַ פּ צ וּ

אֶל קִיר אִ לּ ם ,

הָאֳניִּוֹת שֶׁ הִ ת קַ בְּ צ וּ

אֶל יָם חוֹלֵם.

הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִתְפָּרְצוּ

מִתּוֹךְ הַר גַּעַשׁ מְבֻלְבָּל,

הָאֲרָיוֹת שֶׁסָּבְבוּ א וֹ תִ י

בְּכַחַשׁ מְתֻלְתָּל,

הַנָּהָר אֲשֶׁר בָּעַר

מֵרֶשֶׁף גַּל,

וְלֹא אוּכַּל,

וּבִכְלָל -

כַּמָּה אֶפְשָׁר לִפְסֹעַ עַל

פִּסְגָּה שֶׁל הַר?

וּמָה נוֹתַר אַחַר הַכֹּל

וְאַחֲרֶיִךָ, אַחֲרַי? –

הוּא שֶׁנֶּאֱמַר

בְּפֶתַח שׁוּרוֹתַי:

וְלֹא נִשְׁאַר מִמְּךָ

אֶלָּא הַשִּׁיר

בְּסֵפֶר קוֹרוֹתַי.

שלושת התקופות בספר נקראים סער אחד סער שתיים וסער שלוש. כשהסער הראשון נקרא ויהי בוקר ויהי ערב והוא מוקדש לחבריה של המשוררת מקבוצת זית, עיר שמר, באשר הם. הסער השני נקרא ולא נשאר ממך אלא שיר. ומוקדש לכל מי שהשאיר כאן שיר. הסער השלישי נקרא אל המשורר והוא מוקדש לנכדיה האהובים, קוראי העברית אביתר ולירי גפן.

שיריה של גפן מוצקים ובועטים בשלים ויפים. מלאים במטפורות נושכות המציגות את סערות החיים במלוא מערומיהם. שיריה נוטפים צוף ודבש לצד הארס הנחשף בחיים כי כמו שכתבה בשירה החותם את הספר:
בתום הסערה
יש אנשים שקופצים מהגג,
יש אנשים שמתים מבפנים,
 יש אנשים שמתכדרים כקיפוד,
יש אנשים שמתאבנים,
יש אנשים שלוחמים נקם,
ויש אנשים... שכותבים שיר.
בדיוק ככה!

הוצאת ספרי ניב/ עיצוב כריכה: אלה רסקין/ 180 עמודים 2020.