הפרה של שטיינברג ושור הבר מאת צביקה רוזנברג

 

הפרה של שטיינברג ושור הבר מאת צביקה רוזנברג

סיפורו של צביקה רוזנברג מתחיל בכלל בסופו של אריה דגן שחזה את מותו שלב אחר שלב עד שהגיע למעלה. אריה דגן חש מיחושים בליבו הוא מוחש לבית החולים שם עובר בדיקה אנדוסקופית בשל חשש שהוא לוקה בריפלוקס, ההוראה החד משמעית היא שאחרי הניתוח וההרדמה אסור לאכול מחשש לחנק. המטפלת שלו שאינה דוברת עברית מלעיטה אותו בנתחי בשר הגורמים לו לחנק ולמוות בהמשך.

 

"הפרה של שטיינברג ושור הבר" מאת צביקה רוזנברג, הוא רומן מרתק, שופע הומור שמתובל בציטוטים ממקורות יהודיים. המסר הענק שאותו מביא המחבר לספרו דרך סיפורו יוצא הדופן הוא להורים הצעירים בבקשה תציבו גבולות לילדיכם. הוא רואה אינספור הורים צעירים שאינם מציבים גבולות בתחומי הטכנולוגיה המתפתחת וכתוצאה מזה חלים המון שיבושים בחיי הילדים.

 

"אל תדאג, ההתייעצות אורכת פחות מדקה ואם אין הסכמה, מתקשרים לאלוהים והוא מיד חותך". כך מתחיל משפטו של אריה דגן בבית הדין של מעלה. במהלך המשפט, מספר אריה על המצוות שעשה והקטגור מתאר את החטאים. הדיין מתאים משקולת לכל מצווה או חטא. בסופו של דבר, הפלס של המאזניים קובע לאן יופנה הבר מינן, לגיהינום או לגן עדן. "

'הספר מספר על תהליך המעבר של אריה דגן לעולם הבא מנקודת ראותו ומנקודת ראות המלאך שמעביר אותו לשם. אריה רואה את המלווים אותו בדרכו האחרונה, שומע הספדים ומקווה להתאחד שוב עם אשתו שנפטרה כמה שנים קודם לכן. המלאך מספר על אופי עבודת המלאכים, הקשיים בביצוע משימות ויחסי הגומלין עם אלוהים.'

'לפני המשפט מאפשרים לאריה לטייל בגן עדן ובגיהינום. בגיהינום, הוא נתקל בפרה עליה סיפר אליעזר שטיינברג את המשל: "לפני בית דין של מעלה". אריה מכיר אותו היטב. המשל עובר כחוט השני לכל אורכו של הספר. הפרה מבקשת להתחשבן עם הרפתן על כך שחלב אותה וגם שלח את עגליה לשוחט. אב בית הדין מאשים את הפרה על שלא הציבה לו גבולות. הספר דן בשאלת תרומת הקורבן לעוול שנעשה לו. בגלל שהיה אריה בן של ניצולי שואה, הוא מוטרד מהשאלה למה הוריו לא התקוממו כפי שהתקוממו המורדים בגטאות והפרטיזנים ביערות.

רגע לפני המשפט, רואה אריה מצגת שמתארת את מהלך חייו. הוא חווה מחדש את האירועים שעיצבו את אופיו וקבעו את דעותיו בנושאים כמו: התלבטות בחינוך הילדים, התייחסות להורים, הרצון להיות נאהב ואיך לגרום לכך, הצבת גבולות והשפעת טרגדיות על בני אדם. דיון נרחב יש בשאלת הצבת גבולות ואחריות הורים על חטאיהם של הצאצאים.'

'אותם אירועים שאריה חווה מחדש, יקבעו בסופו של דבר את תוצאות משפטו. האם יגיע לגן עדן או שימצא את דרכו לגיהינום?'

 

צביקה רוזנברג, יליד 1951 במושב בית זית בהרי ירושלים, בן לניצולי שואה, בעל תואר שלישי בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. עבד בתעשייה בפיתוח מכשירי לייזר לצרכים רפואיים ומכונות בדיקה לתעשיית המיקרואלקטרוניקה. נשוי לסריל, אומנית שעוסקת בעיצוב, צורפות וציור, אב לשלושה ילדים וסב לתשעה נכדים.

 

"הפרה של שטיינברג ושור הבר" הוא ספרו השני של צביקה רוזנברג. קדם לו הספר "שיהיה כך", קובץ סיפורים (הוצאת גוונים)