שירת מאת נאום וויימן

 

שירת מאת נאום וויימן



קובץ סיפורים נושך ומעניין יש בו רגעים מחייו של עולה מרוסיה וחוויותיו בארץ מהצבא, התרבות וחייו האישיים. הסיפורים משלבים את ההווי הרוסי לצד התרבות הישראלית בתמהיל מרתק מתחילתו ועד סופו.

 

"שירת" מאת נאום וויימן, הוא ספר פרוזה שכולל קובץ סיפורים מקסים ומרגש על זיכרונות נעורים ברוסיה, על חיי אהבה וחברה ועל העלייה והחיים בארץ. הספר גם כולל קטעים מספרו האפוס "דברי הימים של ארץ כנען" שכתוב בצורה של יומן, חושפני ונועז על חוויות חיים בישראל של עולה מרוסיה ששואף להשתלב בחיי התרבות והפוליטיקה, משרת בצבא ומחפש אהבה.

 

"הייתי קרוב לבימה. רבין נראה לא מרוצה ממשהו. נדמה היה כאילו נזף בשמעון פרס. אבל פרס שר בהתלהבות, מביט לתוך ההמון בעיניים בורקות. מכל עבר מחסומים וניידות משטרה. אבל המנהיגים יכלו להגיע אל מחסום המדרגות וללחוץ ידיים. ליד המחיצות התפתחה קטטה על מקום. הצלחתי להגיע לשורה השנייה, לחוץ בין בחורות יפות ונלהבות. פרס הגיע. הוא הסתובב ליד המכונית ואחר כך ניגש למחסום עם שני "גורילות" שסובבו כל הזמן את ראשיהם לכל הכיוונים. הבחורות התחילו לצרוח והושיטו ידיים לעברו. פרס חייך בשמחה, לחץ את ידיהן, ואפילו ליטף לאחת את הראש. טעמו היה די טוב. יכולתי להושיט את ידי יחד איתן, ולפני שיספיק מישהו לתפוס בכלל מה קורה – לירות לו ישר בפנים. אני חושב שבתוך המהומה הייתי אפילו מצליח לברוח. אבל רק מיששתי את הפאוץ' שהיה תלוי לי על הבטן ובתוכו אקדח". (מתוך הספר)

 

 

נאום וויימן - משורר, סופר, חוקר ספרות, עיתונאי ומתורגמן (תירגם לרוסית רומן של יעקוב שבתאי "סוף דבר") נולד במוסקבה בשנת 1947 ועלה לישראל בשנת 1978. בעל תואר שני באלקטרוניקה ועבד כמורה לאלקטרוניקה. נשוי ואב לשני בנים. הוא מפרסם כתובים ברוסיה ובישראל. כמה סיפורים ומאמרים כמו כתבי העת "קשת החדשה", "גג", "נתיב", עיתון "מקור ראשון" תורגמו לעברית ופורסמו בעיתונות הישראלית. הרומן שכתב "דברי הימים של ארץ כנען" היה מועמד לפרס "בוקר" ברוסיה, בעקבות מאמר שפרסם ב"עיתון עצמאי" במוסקבה ב-26.2.2000 הכריזו עליו כאחד הסופרים הטובים ביותר בעשור האחרון בשפה הרוסית.

"ניתוח חד של חיים זרים כשמתאהבים בהם וסולדים מהם, הרפתקאות של מרגינל ומשתף פעולה, חיסול חשבונות ועשיית חשבון נפש..." (ניקולאי קונונוב, בדברי פתיחה לספר

"חומר נפץ איפה שמונולוגים פילוסופיים מתחלפים עם תיאורים של הזדווגויות בסגנון של הנרי מילר...", "ספר בולט בגילוי לב המכסימלי, בשאיפות להגיד הכול בלי מסור פנים ולחשוב עד הסוף. וגילוי לב הזה הוא יבש, אכזרי, בלי גנדרנות ובלי היסטריה ובלי בכי". (אנדרי אוריצקי במאמר "רישומים של מרגינל" בכתב העת "זנאמיה" – "דגל" – ממאי 2000).

"זיכרונות של נאום וויימן לא רק הפכו ללהיט העונה הספרותית  ברחוב הרוסי וקיבלה תהודה בעלת ריח סקנדל  בהמון סואן של גיבורי הספר, אלא ואני לא מפחד מהטענה הזאת, לשלב בהיסטוריה של הספרות שלנו" (ממאמר של יבגני סושקין, העורך הספרותי של כתב עת "מפתח הלב", גיליון ינואר-אפריל 1999).

הוצאת ספרי ניב/ איורים: סרגיי בונקוב, נטשה קוזנצובה/ צילום לבון אוספיאן/ עימוד ועיצוב כריכה: אנסטסיה כץ/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 288 עמודים 2022.

.  

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פגשתי אותי מאת סמדר כהן יעקב שירים לאהבה ולצמיחה

הכול כלול מאת אביחי שמידט זיכרונות מאייר בי אנד בי

מבצע "שוּבי רוֹני" מאת רפי דהן נערים ונערות בשליחות המוסד במרוקו