הכול כלול מאת אביחי שמידט זיכרונות מאייר בי אנד בי

 


הכול כלול מאת אביחי שמידט

זיכרונות מאייר בי אנד בי



ספר מקסים המורכב מקטעי זיכרונות של מחברו כמשכיר דירות בירושלים. תמהיל הסיפורים מצחיק, מעורר מחשבה ובעיקר עוסק באנשים כמוני כמוך שנקלעים לסיטואציות מוזרות ומעניינות. היו הרבה קטעים שצחקתי. רובם של האורחים הם אנשים מחו"ל בעלי תרבויות שונות ומנהגים שנקלעים לכל מיני מצוקות וצרות אותם צריך להושיע המחבר בדרך לא דרך. היו סיפורי עוקץ מקוממים וגם סיפורים מחממי לב אך ברובם היו הסיפורים הזויים ושנונים. ספר נפלא ומושך אהבתי מאוד.

הספר "הכול כלול" מאת אביחי (אבי) שמידט שיצא לאור בהוצאת הספרים אוריון הוא קובץ מקסים ומרתק של שמונים ואחד סיפורים קצרים שמבוססים על מקרים בהם השכיר הסופר דירות נופש לתיירים בירושלים, אבל לא כל הסיפורים הם של בעל בית מארח.

 

הסופר נדד בעולם כולו וצבר לאורך השנים חוויות מלינה במלונות המפוארים ביותר, כגון ה"דורצ'סטר" בלונדון, ה"בוורלי הילס הוטל" וה"בל אייר" בלוס אנג'לס, מלונות הפאר של לאס וגאס ומוסקבה, אכסניות הנוער הפשוטות והבסיסיות ביותר, תאי שינה בספינות ובמעבורות, קרונות שינה ברכבות, מושבים אחוריים של מכוניות, על הרצפה בתחנות אוטובוסים ועל ספסלים בנמלי תעופה. בספר אוצר בלום של סיפורים שעשויים לעניין, לשעשע, לסקרן, לרתק, להדהים ולעיתים גם להעציב. שמידט מצליח למקד את המבט על בני אדם ממדינות ומתרבויות שונות בעיניים מיוחדות, לעיתים ביקורתיות. על אף שייתכן שתחשדו שחלק מהסיפורים לקוחים מהדמיון, הרי שלא כך הדבר. כולם קרו במציאות ונאמנים לעובדות.

 

על הסיפור "מים חמים (עמוד 87): שמונה אורחים שהגיעו מאיי פיג'י הודיעו שבכל תקופת שהותם בדירה שלי לא היו להם מים חמים. לַמה? כי הם לא הדליקו את הבוילר. ולַמה? כי לא ידעו שצריך. "אז איך התרחצתם?" נשאלו. "חיממנו מים בקומקום החשמלי", השיבו.  "ומדוע לא הודעתם לי בכל התקופה הזאת?", שאלתי בתימהון. "לא רצינו להפריע לך", ענו. זה מה שנקרא  הבדלי תרבויות.

 

 

על הסיפור האמבטיה (עמוד 46): השכרתי דירה להודים. "איפה מתרחצים כאן?", הם שאלו.  לקחתי אותם לחדר האמבטיה והצבעתי על המקלחון. "יש לך בעיה", קבעו ההודים. "צינור המקלחת לא מספיק ארוך, הוא לא מגיע לחדר השינה שם אנחנו מתרחצים. גם אין שם ניקוז למים". שוב הבדלי תרבויות?

 

 

אביחי שמידט, סופר בסוגות מתח, סיפורים קצרים ומדריכי התארגנות לחיים, נמנה במשך שנים רבות עם סגל הטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ לגבולות המדינה. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות ועם אורחות החיים הנהוגים בהן הטביעה גם בספרו זה את חותמה על תיאור התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם ועל מגוון הדמויות האנושיות המאכלסות את הסיפורים שבספר, שנאספו במשך שנים ובתקופות חיים שונות של המחבר.

 

הכול כלול הוא ספרו החמישי. שני ספרים קודמים של המחבר: סוכן עיוור (מותחן פעולה פוליטי) ואל תעזו למות לא מוכנים (מדריך התארגנות בחיים) דורגו כל אחד ב-2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספרים נוספים שלו, צופן בסיסי (מותחן פילוסופי מדעי), הכול סיפורים – מאה וארבעים סיפורים אמיתיים, ואחד לא, זכו לעניין רב ולביקורות נלהבות בכל אמצעי התקשורת. "האיום האחרון", הוא מותחן חסר תקדים. פצצה גרעינית ניידת במזוודה מתגלה בחדר בבית מלון בתל אביב. הפעם, הפצצה עקרה. בפעם הבאה היא כבר לא תהיה, אלא אם כן תמלא מדינת ישראל אחר רשימת דרישות מצורפת.

 

אביחי (אבי) שמידט מספר: "משחר ילדותי אהבתי לכתוב או יותר נכון לספר סיפורים. כדי לספר סיפורים כך ידעתי והבנתי, חייב המספר להתברך בשילוב של שלוש תכונות: אפשרות לאגור פרטים ואירועים כדי לשחזר או להמציא מצבים שהתרחשו במציאות כלשהי, דמיון פורה כדי להשלים פרטים ותיאורים שהופכים את הסיפור ליותר מעניין ומסקרן ויכולת לעורר אצל הקורא רגשות של הזדהות עם הנושא או עם הדמויות שמופיעות בו. המספר צריך שיהיו לו את התכונות לראות את הדברים מעט אחרת מכפי שכל האחרים רואים אותם. קיים הבדל גדול בין סיפור שאני מספר לזה שיושב מולי ומעביר לו חוויה מסוימת על ידי דיבור ישיר פנים אל פנים לבין סיפור שאני כותב למי שאמור לקרוא אותו היכן שהוא ומתי שהוא.

 

"האורחים להם השכרתי דירות לאורך השנים הגיעו מכל קצווי תבל - כל אחד ומנהגיו. לא סתם מופיע על גבי עטיפת הספר אורח בדמות חייזר. בספר יש ניסיון לתאר סיטואציות שנובעות לא רק מאישיותם המוזרה לעתים של האורחים, אלא גם מהתרבויות שמהן הגיעו".

 

 

הוצאת ספרי אוריון/ עריכה: אסתי קון/ איורים ואיור הכריכה: צבי פדלמן/ עיצוב עטיפה: מירי גרמיזו/ 306 עמודים 2021.

 

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצוק הרגשי מאת שרית דן

אהבת שרה מאת יואל דרוקר

דרך ארץ בדרך לאינסוף מאת גבריאל פולונסקי