אבא היה מכחיש שואה מאת יוֹרי ינובר
אבא היה מכחיש שואה מאת יוֹרי ינובר
שמו הלא שגרתי של הספר מעיד על כך שהוא מורכב
ומיוחד מאין כמוהו. הקריאה בו אינה דומה לשום ספר שקראתי בעבר. הוא נוגע בנקודות
רגישות מהשואה. הספר נוגע בתופת של ה 7.10.23 עת פגשו תושבי העוטף במחבלים צמאי דם
וחסרי רחמים שטבחו בהם בילדיהם נשיהם וחייליהם. יהי זכרם ברוך!
הספר משובץ במשפטים מחכימים מהתנ"ך ובתיאור בני משפחתו הקרובים והרחוקים של
מחבר הספר. ספר שדורש התעמקות ומסירות ויש שכר בצידו.
אבא היה מכחיש שואה" מאת יוֹרי ינובר, בהוצאת הספרים אוריון, הוא קובץ מאמרים, סיפורים, ופה ושם בדיחות, על התקופה החשוכה
ביותר בתולדות העם היהודי מפרספקטיבה ייחודית, באמצעותם בוחן
הכותב את מערכת היחסים שלו עם אביו, שעבר את שואת אירופה בגיטו ובמחנות הריכוז בפולין,
ובעקבותיה את מערכת היחסים שלו עם העם היהודי כולו ועם אלוהים.
בספרו,
שמתחיל בלילה קפוא במחנה עבודה נאצי עם שורות של אסירים ערומים הנצבים על מגרש
המסדרים לפני תחילת מסע המוות מערבה בחורף 1945, מסביר יוֹרי ינובר את היהדות
שלו שאיננה דת ולא אומה – היא משפחה. כולנו נכדיו של סבא יעקב שנולד בארץ ישראל
לפני אלפי שנים ושאישיותו הייתה הבסיס של כולנו, כולל את שיילוק, הסוחר מוונציה,
ואלפרד דרייפוס, הקצין הנבגד מצרפת, וחיים נחמן ביאליק שקינתו הרותחת על חללי טבח
קישינב איימה לקעקע שמים וארץ, ויהושע ליבוביץ' שזועזע מאכזריותם של חיילים יהודים
כלפי קורבנות אזרחים.
יוֹרי ינובר דן
ביחסינו עם אלוהים, ואיפה היה בשואה, ויחסינו עם הגויים, ומה שהוא מכנה
"הפורנוגרפיה של הנצחת השואה", וגם "אשליית השואה" – קריאת
תיגר על מהות התפיסה שלנו של סבלותינו וההבטחה שיום יבוא ונבין מה באמת התרחש שם
בין 1939 ו-1945.
"אבא
שלי, שהיה ניצול אושוויץ, היה מכחיש שואה כי בשבילו היא הייתה מגרש משחקים
מטורף", כותב יורי ינובר. "וסבא, שהיה חסיד גור, קפץ אל האש בשמחה ולא
הבין מה זה בכלל השואה שכולם מדברים עליה".
"אבא
היה מכחיש שואה" הוא ספרו הרביעי של הסופר והעיתונאי יוֹרי
ינובר. יוֹרי נולד
בתל אביב ביום הכיפורים של שנת 1954, לאב ניצול שואה ואם ילידת הארץ.
יוֹרי
ינובר כותב: "היום ברור לי שאבא היה מן הגרועים שבמכחישי השואה. בזיכרונות
השואה שהשאיר לי, המוות לא שלט, הרעב והסבל היו גורמים משניים שאין להתעכב עליהם,
השכול לא זכה אפילו להכרה מינימלית, והצער הושתק בקפידה. השואה על פי אבא הייתה
רצופה בסיפורי גבורה ותעוזה של כנופיית הנערים שלו, שהפילו בפח גויים פולנים, חטפו
תפוחי אדמה אסורים ונמלטו איתם לחורי מקלט וצחקו בהנאה וחגגו שוב ושוב את
מעלליהם".
"אבא
וחבריו, מכחישי שואה היו עד האחרון שבהם", מסביר יוֹרי ינובר. "בורגנים
ישראלים עגלגלים תאבי שמחה והרפתקאות קטנות, שוחרי פיקניקים ומשחקי קלפים סביב
שולחנות מתקפלים על שפת הכינרת. סביב קערות חומוס וחצילים וגרעינים ובוטנים הם
דיברו על פוליטיקה ורכילות ועוד, ועוד, רק לא על המחנות ולא על שש השנים הנוראות
שניתקו אותם מכל היקר להם. ולנו, ילדיהם, בני הדור השני של ניצולי השואה, הותירו
חור שחור במקום היסטוריה".
הוצאת אוריון/ עריכה: מירה שינקמן/ איור העטיפה:
ננסי קרמר/ הפקה: אורלי לוי/ 219 עמודים 2023.
תגובות
הוסף רשומת תגובה