חופה שחורה בווינה מאת זוהר דויטש

 

חופה שחורה בווינה מאת זוהר דויטש

קובץ סיפורים מרתק קצר ותמציתי המכיל בתוכו עולם שלם של מילים ורגשות. יש בו קשת של רגשות הטובים והפחות טובים הקשורים לקשרים בין המינים. הסיפורים מופיעים כחלק ממנהרת הזמן העוברת על כולנו.

"חופה שחורה בווינה" מאת זוהר דויטש בהוצאת ספרי ניב, הוא קובץ של עשרה סיפורים מקסימים ומרגשים שעוסקים בשיבה למפגשים האנושיים, לאהבות, לפרידות ולתהומות של ימים אחרים שמחייה וממשיך את שחלף, אבד ונעלם מלב זה עשרים ושלושים שנה.

כך נכתבו המשכים לעתיד יחסים שנגדעו באיבם מזמן, מעלים באוב את שהוחמץ והותיר ריק גדול, מעוררים את הדו־שיח שנמשך במסתרים בהיעדרנו, נותר כנוכח-נפקד, ועתה נותנים לו עתיד וקול משלו. היקום הגולם על יוצרו?

ספר מטלטל, נוגע, לירי אפילו שמשאיר את קוראיו עם מחשבות רבות על אודות הקיום האנושי.

סיפורים מתוך הספר:

השיקוי החם הרך: סיפור מכמיר לב ועצוב על אהבה שפרחה ולא הבשילה והמסעות הססגוניים שאנו עושים כדי לאלחש את הכאב. סיפור על תפקיד הטיפשות והטעות בחיינו ועל המחיר, הצער והגעגוע שמלווים את המשך מסע חיינו.

חופה שחורה בווינה: מסע לווינה בו קמה לתחייה אהבה שמתה לפני שנים בחיפה. המסע הוא על רקע אומנות הציור שמוצגת במוזאוני העיר ומלווה בפסקול יצירותיו של פרנץ שוברט בן העיר. החל מהשיר האומנותי מלא החיים - הטוחנת היפה שדחתה את  אהבת ההלך הנודד וגרמה לטביעתו בפלג ועד שלישית הפסנתר האחרונה שלו שמציגה מנגינה מורכבת שנעה בין פרצי שמחה מלאי חיוניות לבין חרחורי מותו בעגבת בטרם עת של המלחין כשברקע מפגש מאוחר ולא צפוי בין האוהבים של פעם. להט אהבתם המתפרצת מלווה שיבוצים משירו של יונתן רטוש על חטא מתוך ספרו "חופה שחורה" שמעבר לניגוד לאהבה שמתממשת באור הלבן שבחופה מתארת מנהג יהודי שקשור לחתן או לכלה שמתו טרם חופתם וזהו מעין "לייט מוטיב" שמאיר את סיפורי האהבות שפרחו ולא הבשילו שמכונסים בספר.

הסיפור של יפתח: מסע השיבה של רגב - מפקד צוות בסיירת אחרי עשרות שנים של בריחה מעצמו ומהארץ מאז הפשיטה בכפר יעבד בלבנון בה נהרג יפתח שמותו ממשיך לטלטל את חייהם של כל המעורבים שנים אחרי. במקביל לניסיון מגושם להפיח חיים בערגה ישנה ועדינה ליעל מדריכת הקליעה אותה לא ידע להוביל נחשף הסיפור העצוב של המלחמות והשכול ותקוות חוט השני לאהבה ולתיקון שיביאו מזור לכאב.  

"חופשה שחורה בווינה" הוא ספרו הראשון של זוהר דויטש, מנהל יצור בתעשיית ההייטק בעברו. ביולוג ובעל תואר MBA בטכניון שלמד גם לימודים קלאסיים ונצרות. איש מודיעין ובשנים האחרונות איש חינוך: מחנך , רכז מקצוע ומדריך במנהל לחינוך התיישבותי, ובשורה התחתונה איש המילה הכתובה.

זוהר דויטש: "בשנת 2021, שנתיים אחרי הגירושים חזרתי לכתוב במהלך סדנת כתיבה של הסופר יוסי סוכרי באוניברסיטה הפתוחה בכפר הירוק. הכתיבה לא באה בקלות וכדי להקל את השיבה אליה חזרתי לקובצי השירה הישנים בניסיון לעבד, לזקק ולפתח את המפגשים האנושיים, האהבות, הפרידות והתהומות של אז לכדי טקסטים בפרוזה שמחיים וממשיכים את מה שחלף, אבד ונעלם מלב זה עשרים ושלושים שנה. הסיפורים שנכתבו יצרו ייצוג בדיוני עצמאי של חיי שאִפשר לי לפתח מהלכים שהקימו מעפר אפשרויות נשכחות. עצם כתיבתם היה בה עיבוד והנחת תחבושת מאוחרת על פצעים ישנים, אך גם מעין פתיל אריאדנה שאִפשר לי כתזאוס לרדת למבוך תת־הכרתי ולהרוג את המינוטאורוס שדרש מידי שנה את מנחתו או בהקבלה מודרנית - את המפלצות הרעבות שנגסו בלי משים בחיוניות הליבידו החי ומשם חזרה לקנוסוס - אל האור ולחיי כאיש אחר. זה אפילו מהדהד לי כחלק מאודיסאה אישית שפותחת פתח לאיכות חדשה, למסע שיבה לליבת האמת שכמו אצל הומרוס נוגע בזיקות השונות, בסכנות, בפיתויים, בסערות הים וקצפו, בדרך הזרועה תחנות שבוחנות ומכשירות את הגיבור להמשך מסע השיבה".

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: גילי תל אורן/ עיצוב כריכה: לי מימון/ עיצוב גרפי והפקה: ספרי ניב/ 55 עמודים 2034.