"פלשתינה (א"י) 1949-1919" מאת יוני רייני
"פלשתינה
(א"י) 1949-1919" מאת יוני רייני
שורשי
הסכסוך היהודי ערבי: דמוגרפיה, הגירה, מקרקעין ותעמולה נאצית
ספר מורכב ועכשווי המתאר את מצבנו העגום שלנו היהודים
ותושבי מדינת ישראל המוקפת אויבים.
רייני מתמודד עם נרטיבים הרווחים בשיח ההיסטורי על תקופת המנדט, ומציג
משנה ברורה: בריטניה, שהופקדה ב-1922 על ידי חבר הלאומיים לקדם הקמת בית לאומי לעם
היהודי בארץ ישראל, לא רק שכשלה במשימה זו – אלא אף לא פעלה להתחייב.
רייני מצליח לשלב תיעוד היסטורי מעמיק, המבוסס על ארכיונים בריטיים
וישראליים, וניתוח פוליטי וערכי. הוא כותב בשפה נגישה אך מדויקת, ומציע תובנות
נוקבות על מקורות הסכסוך ועל אחריותם של גורמים חיצוניים בפלשתינה דאז!
"פלשתינה (א"י)
1949-1919" מאת יוני רייני, בהוצאת הספרים "איפאבליש", הוא ספר עיון ומחקר מרתק ומעניין
העוסק, בין היתר, בשורשי הסכסוך היהודי ערבי: דמוגרפיה, הגירה, מקרקעין ותעמולה
נאצית.
הספר
מתמקד בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וימי השלטון הבריטי בארץ ישראל משנת 1919
ועד שלהי מלחמת העצמאות – 1949. הספר מתעמת עם מעילתה של בריטניה בתפקיד שהוטל
עליה, מתוקף החלטת חבר הלאומים ב- 1922, לסייע ליהודים להקים את ביתם הלאומי שעתיד
להיות מדינת לאום יהודית.
אלא שהבריטים מעלו בתפקידם. הם צמצמו משמעותית את עליית היהודים ארצה,
הגבילו את רכישת האדמות בידי יהודים לכדי 5% משטחי הארץ ואפשרו את ההגירה המסיבית
(הרשומה או הבלתי רשומה) של הערבים לארץ. מעבר לכך, בדוחותיהם סילפו הבריטים את
הנתונים הדמוגרפיים השונים ואת נתוני הבעלות על קרקעות ארץ ישראל, לטובת הערבים.
באמצעות חומרים ארכיוניים חדשים שנחשפו, בשיטות מתמטיות וסטטיסטיות,
בביקורת ובשיפור של מחקרים קודמים, מוכיח מחקר זה שלוש טענות מרכזיות:
חלק נכבד מתושבי הקבע הערבים, שחיו בארץ ישראל ערב מלחמת תש"ח, מורכב
מ־200,000-170,000 ערבים שהיגרו ארצה מראשית השליטה הבריטית ועד סיומה ב־1948
ומצאצאיהם; מספר הערבים שהיו לפליטים עקב מלחמת העצמאות היה נמוך משמעותית מהמספר
700,000 נפש המוצג בתעמולה הערבית; בהערכה גסה, היקף הקרקעות שהיו בבעלות ערבית
פרטית – בכללן קרקעות שהוחזקו אם בידי ערבים באופן פיראטי אם בידי תושבי חוץ ערבים
בעלי נתינות זרה בלבד – היה לכל היותר כ־20% מכלל שטחי ארץ ישראל.
מלבד זאת, בספר מובאים מסמכים רשמיים רבים ועדויות רבות המראים שמרבית
ערביי ארץ ישראל חיו בשלום עם היהודים ואף תמכו בעליית הציונים לארץ, עד עליית
הנאצים לשלטון. היות שהחמולה שלהם ומקום מושבם הגדירו את זהותם, היו הערבים נטולי
זיקה לאומית ארצישראלית. הם התנגדו לקבל על עצמם זהות לאומית פלסטינית ודחו את
‘התנועה הלאומית הפלסטינית’ כנציגתם, כיוון שבראש מעייניהם היו השמירה על המרקם
השבטי והשיפור הדרמטי באיכות חייהם הודות למפעלי הציונים. מהממצאים עולה שהתגבשותה
של הזהות הפלסטינית והתלקחות הזיקה אליה נבעו מהנאציזם ומההערצה להיטלר שפשטו בארץ
בהשפעת הטמפלרים הנאצים הארצישראליים.
יוני רייני הוא חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית
ולהסברה ישראלית, יועץ אקדמי ויועץ מחקר. בעבר היה חוקר בכיר ב'פורום קדם למזרחנות
והסברה' וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון
ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם
CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שלו 'ניפוץ מיתוסים,
המציאות והעובדות'. יוני רייני הוא בנם של
פרופ' אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ' ציפורה כוכבי
רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת
נעמי פרנקל.
הנושאים שיוני רייני עוסק בהם: זכויות העם היהודי על יהודה
ושומרון והבנייה ביישובים באזור • היחסים בין הנאצים והעולם המוסלמי במלחמת העולם
השנייה; ארץ ישראל במאה התשע-עשרה; ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה; ארץ
ישראל בתקופת המנדט; תהליך השלום; מלחמות ישראל; חוקים בינלאומיים הנוגעים לישראל;
האיום הדמוגרפי; זכויות אדם ביהודה ושומרון; היווצרות הלאומיות הפלסטינית;
המסתננים מאפריקה; ביקורות על הגורמים הקיצוניים בימין ובשמאל הישראליים.
"פלשתינה (א"י) 1949-1919" הוא ספרו השמיני של יוני
רייני. קדמו לו הספרים "איגרות מקמהון-חוסיין, הצהרת בלפור ושאלת ארץ ישראל –
מיתוס ההבטחה הכפולה"; "תיק סגור – תעלומת המופתי והשואה" – אסופת
מחקרים על השפעת הנאציזם על היחסים בין היהודים לערבים ועל מעורבות המופתי אל-חוסייני
בתקופת השואה; "הצד הנסתר של השואה והנאציזם" – הרהורי היטלר ועוזריו על
היהדות, הנצרות, האסלאם ועמי האסלאם לצד מעורבותו של המופתי הגדול; "שואה,
נאציזם ואסלאם קיצוני" – דת וגזע של עמי האסלם בראי הנאציזם; "מסתננים
עלייך ישראל"; "האומנם עזה כבושה ונצורה".
הוצאת איפאבליש/
כל הזכויות שמורות למחבר יוני רייני/ 372 עמודים כולל רשימות ונספחים 2025.
תגובות
הוסף רשומת תגובה