חיים כותבים שירים מאת מיכל שחורי-שינבאום

 

ספר שירים חדש:



חיים כותבים שירים מאת מיכל שחורי-שינבאום

כל אדם כותב את עצמו מתוך מכאוביו זיכרונותיו וכאביו. בספר שירים זה נפרשת לעיני הקורא מצוקות העבר של הכותבת מיכל שחורי-שינבאום. בספרה מבליחה בין השורות גם אופטימיות זהירה לצד המחדלים שהתרחשו והשלמה עם העבר ועם מה שיבוא. ספר שיריה מרגש ונוגע בכל שיר ושורה שבו.

"חיים כותבים שירים" מאת מיכל שחורי-שינבאום, הוא ספר שירים מקסים ומרגש, מעין אוטוביוגרפיה בשירים. השירים נכתבו בעיקר לנשים שיזדהו עם כל מנעד המצבים המופיע בשירים.

השירים בספר שכתבה מיכל שחורי-שינבאום לאורך 15 שנה, הם על אודות קורות חיים קיצוניים ואמיתיים - חיים בסיוט בעקבות אונס במשפחה בגיל 10 ומחיר כבד מאוד של אלימות מינית, נפשית ופיזית לאורך 20 שנות נישואין שהסתיימו במוות. המחברת מתארת בשירים  תהומות של דיכאון קליני וחוסר תפקוד לאורך שנים ארוכות, ניתוק מהעולם, ניסיונות התאבדות ועוד כהנה וכהנה חוויות קשות מצד אחד, ומצד שני לידות, גידול ילדים, אהבה גדולה בגיל 40, נסיעות ובילויים."

ארס-פואטיקה

לִכְתֹּב זֶה כְּמוֹ לִקְפֹּץ רֹאשׁ

לְתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל תְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה,

הַזִּכָּרוֹן וְהַשִּׁכְחָה.

לַהֲפֹךְ עֵינַיִם וְלִצְלֹל אִתָּן מַטָּה,

לָרֶדֶת בְּמַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה הַדְּווּיָה,

לִדְלוֹת פְּנִינֵי מִלִּים מְנַחֲמוֹת

הַמְּשַׁחְרְרוֹת נִצְרוֹת רִמּוֹנִים

שְׁקוּעִים מְרַחֲפִים בַּמַּעֲמַקִּים,

רִמּוֹנֵי אַהֲבָה וְאֹשֶׁר,

רִמּוֹנֵי כְּאֵב וְיָגוֹן

שֶׁמִּתְפּוֹצְצִים בִּרְשָׁפִים בּוֹהֲקִים שֶׁל מִלִּים.

 



'בשירים גם תיאור פשיטת רגל, שחיקת גלגלי מדינה אכזרית, הרס המפעל המשפחתי, קריסות כלכליות בארץ ובחו"ל והתגברות הרואית על כל המכשולים, ולבסוף  מגפה עולמית והדובדבן על הקצפת - אלצהיימר - חבר חדש לחיים של המחברת.

הספר הוא אסופה של הכול – של החיים כי כעומק התהום כן גובה הפסגות!'

מיכל שחורי-שינבאום, בת 69, אם לשלושה ילדים מופלאים וסבתא לחמישה נכדים – ילדי הלב. שימשה סמנכ"ל תפעול בחברת תיירות גדולה בחיפה. לפני 15 שנה, כשמפעל החיים המשפחתי נהרס והותיר את המשפחה בחוסר כול, יצאה מעולם החומר שקרס. מיכל היא הילרית ומאסטרית ברייקי ובתקשור, מביאה מזור לגוף ולנפש, מאיצה תהליכי ריפוי באופן דרמטי ומחברת לערוץ הרייקי המופלא. מכסה טפח ומגלה נפש בלי פחדים. יולדת בכאב ילדים ושירים יפים וכנים. כובלת זיכרונות מתפרצים בחלומות, בשירים. לומדת להלך בשבילי החיים הנוצצים לפעמים.

מיכל שחורי-שינבאום מספרת: "ממעמקי הייאוש באתי לעולם חדש וקסום של רוח. חוג לכתיבה יוצרת שחרר ממרתפי הנפש שלי את כל הסיוטים ואת כל הזיכרונות הקשים שעיצבו אותי למי שאני היום. אני כותבת בעיקר לנשים כי עברתי בחיי כמעט את כל מנעד המצבים שנשים חוות היום, והם מבצבצים בין השורות והמילים. גיליתי שהנשים שקוראות מזדהות עם הכתוב ומגלות שהן לא לבד בעולם הזה. הגברים שקוראים לעומתן, מקבלים הזדמנות נדירה להציץ לחיינו הפנימיים ולהבין... מצאתי גם מרגוע באמונה בבורא עולם".

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: ספרי צברי/ עיצוב כריכה: אלה רסקין/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 111 עמודים 2021.

שירים מתוך הספר

אַנְשֵׁדִים

חִפַּשְׂתִּי מִלָּה שֶׁתְּתָאֵר אֶת הַבַּחוּרִים,

אֶת הַשֵּׁדִים הַמְּחַיְּכִים

שֶׁבְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה

וּבְחָסוּת הָאַהֲבָה – תּוֹקְפִים בְּרַכּוּת.

יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר – פּוֹלְשִׁים אֵלֶיהָ,

רוֹצְחִים גּוּפָהּ

וְהִיא לֹא מְבִינָה שֶׁזֹּאת לֹא אַהֲבָה.

 

חִפַּשְׂתִּי מִלָּה וְלֹא מָצָאתִי!

מָצָאתִי בְּנֵי תִּשְׁפֹּכֶת, בְּנֵי בְּלִיַּעַל,

בְּנֵי זוֹנָה, בְּנֵי אֶלֶף, בְּנֵי דּוֹדָה.

אֲבָל אֵלֶּה כֻּלָּם לֹא מְחַיְּכִים אֶת דַּרְכָּם לַגּוּפָה

אָז הִמְצֵאתִי אוֹתָהּ,

לֹא לְמַטְּרַת הִתְפַּלְפְּלוּת אוֹ מִשְׂחָק,

אַנְשֵׁדִים – וְרָוַח לִי.

על הכתיבה

אֲנִי מַאֲמִינָה בְּיָד לֹא מֻנַּחַת

עַל אֶדֶן חַלּוֹן הַנְּשָׁמָה,

יָד זָזָה רוֹטֶטֶת

בְּסוֹפָהּ עֵט רוֹקֶדֶת

קוֹרֶמֶת מִלִּים נוֹצְצוֹת,

נוֹקְבוֹת בְּאִבְחַת יָד

אֶת חַלּוֹן נִשְׁמַתְכֶם,

אֶת וִילוֹן עֵינֵיכֶם

הַקּוֹרְאוֹת.

 

 

ישועה

פַּחַד מְפַצֵּל בֵּין הַחַיִּים לַחֲלוֹם –

נִקּוּי מַאַגְרֵי הַזִּכָּרוֹן.

הַמִּלִּים שֶׁלִּי מְזַכְּכוֹת תְּמוּנוֹת

שֶׁצָּפוֹת בַּחֲלוֹמוֹת בַּלֵּילוֹת,

שָׁם הַפַּחַד מִשְׁתּוֹלֵל בְּמַעֲרוֹמָיו,

עוֹשֶׂה שָׂמוֹת בַּנְּשָׁמָה.

רַק הַתְּפִלָּה מַצְנִיחָה תּוֹדָעָה

לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוָה,

הָאֱמוּנָה מַרְגִּיעָה אֶת לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ הַחֲרָדָה,

הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם וּבִידֵי אֱלֹהֵי הַגּוֹרָל.

אֲנִי לוֹמֶדֶת לְהַשְׁלִיךְ עַצְמִי מִנֶּגֶד לְיָדָיו,

בְּלִי מוֹרָא – בָּרָה וּטְהוֹרָה,

לְהָטִיל יְהָבִי בִּידֵי הַשְּׁכִינָה.

 

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצוק הרגשי מאת שרית דן

אהבת שרה מאת יואל דרוקר

דרך ארץ בדרך לאינסוף מאת גבריאל פולונסקי