ספר שירים חדש: כי בנו בחרת מאת אילה אדר

 

ספר שירים חדש:

כי בנו בחרת מאת אילה אדר



ספר שכולו חמלה ומיועד לכולנו. אילה אדר בספר השירים שמלא בכאב אך לא ברחמים עצמיים מקרב את הקוראים לעולמה שבו בנה נמצא בהוסטל של אק"ים מאז היותו בן 15. יש בספרה המון אופטימיות וכוח מתוך משימת חייה וגידול בנה.

"כי בנו בחרת" מאת אילה אדר, הוא ספר שירים וסיפורים מקסים, נוגע ומרגש. הקריאה בו מעוררת השראה לנוכח תעצומות הנפש ומשרה על הקורא תחושה של חסד גדול. הספר ספוג בכאב ובצער, אך אין בו רחמים עצמיים.

כמו אטלס, הנושא את כדור העולם על גבו, כך נושאת אילה בשיריה ובקטעי הפרוזה שכתבה את הדאגה האינסופית לבנה, המתגורר בהוסטל של אקי"ם מאז גיל 15."

בכתיבתה הישירה והאמיצה אילה, מכניסה אותנו לשגרת ימיה ומחשבותיה ולאופן שבו היא רואה את החיים ואת המצבים השונים בהם, ובתוך כך פורשת בפנינו בכנות את הפרטים הקטנים המסתתרים מאחורי הכותרת הגדולה "הורות לילד עם צרכים מיוחדים".

אילה אדר, ילידת 1963, מקווה שספר הביכורים שלה יקרב את הקוראים אל קהילת המשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים וישמש פתח לקבלתן.

שירים מרגשים ועוצמתיים הלקוחים מעולמה ומהחיים המורכבים של כולנו בעצם!

 

שירים מתוך הספר:

 

כי בנו בחרת

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָּ בְּבֵן מְיוּחָד.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ, אַתָּה, הָאֶחָד.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לַמְּשִׂימָה שֶׁל חַיֵּינוּ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לִשְׁלוֹל חֵירוּתֵנוּ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ מִכָּל בְּנֵי אֱנוֹשׁ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לַתַּפְקִיד הַקָּדוֹשׁ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לְהָגֵן עַל צִיפּוֹר נַפְשׁוֹ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לְחַסֵּן אֶת גּוּפוֹ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לְגַדֵּל וְלֶאֱהוֹב אוֹתוֹ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לִשְׁמוֹר עַל בְּרִיאוּתוֹ.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לַעֲמוֹד בַּנִּיסָּיוֹן.

כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ לָשֵׂאת זֹאת בְּגָאוֹן.

זוֹהִי כִּמְעַט עֲקֵדָה, כְּמוֹ שֶׁל יִצְחָק.

זוֹהִי מְצִיאוּת חַיֵּינוּ, וְאֵין זֶה מִשְׂחָק.

תֵּן בָּנוּ אֶת הַכּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ בַּקְּדוּשָּׁה,

דַּרְכֵּנוּ קָשָׁה, אַךְ הִיא נְחוּשָׁה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ בְּנֵנוּ חַיִּים.

אמֵָן.

 

 

 

 

 

 

 

נופש משפחתי

 

אַחֲרֵי שָׁנִים סוֹף-סוֹף הֵעַזְנוּ –

הֶחְלַטְנוּ לָצֵאת לְחוּפְשָׁה מִשְׁפַּחְתִּית בְּאֵילַת.

לְיַד הַבְּרֵיכָה רָאִינוּ מִשְׁפָּחָה:

אַבָּא, אִימָּא וְנַעַר בְּכִיסֵּא גַּלְגַּלִּים.

אֵיזֶה חִיבּוּר! אֵיזוֹ שׁוּתָּפוּת גּוֹרָל!

כְּאִילּוּ אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה מוּרְחֶבֶת.

טִיַּילְנוּ יַחַד, שָׁאַלְנוּ, נִיסִּינוּ לְהַשְׁווֹת.

לְרֶגַע אָחֲזָה הָאֵם בְּיָדִי, מָשְׁכָה אוֹתִי הַצִּידָּה וְאָמְרָה:

"אַל תַּשְׁקִיעִי בּוֹ! חָשׁוּב שֶׁתִּדְאֲגִי לַיְּלָדִים הַבְּרִיאִים שֶׁלָּךְ!"

רָצִיתִי לִצְרוֹחַ, לְהִתְפּוֹצֵץ לְתוֹךְ פַּרְצוּפָהּ:

"אֵיךְ אַתְּ יְכוֹלָה לוֹמַר לִי מִשְׁפָּט כָּזֶה?!"

אַךְ הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת מִבְּלִי לִשְׁמוֹעַ אֶת הֶמְשֵׁךְ דְּבָרֶיהָ.

רַק הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה,

כְּמוֹ עֵשֶׂב שׁוֹטֶה שֶׁנּוֹבֵט בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ,

פּוֹעֵם בְּרֹאשִׁי,

כִּי הִבְטַחְתִּי וְיָדַעְתִּי תָּמִיד

שֶׁעָלֶיךָ וְעַל שְׁנֵי אַחֶיךָ

אֶשְׁמוֹר יוֹתֵר מִכּוֹל.

 

אטלס

 

כְּמוֹ אַטְלָס, הַנּוֹשֵׂא

אֶת כַּדּוּר הָעוֹלָם עַל גַּבּוֹ

כָּל הַיָּמִים,

אַתָּה אִיתִּי,

יַלְדִּי שֶׁלִּי.

אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּךָ

בְּמַחְשְׁבוֹתַיי

כָּל הַשָּׁנִים,

יַלְדִּי הַטּוֹב.

כְּמוֹ אַטְלָס אֲנִי נוֹשֵׂאת לְבַד

אֶת מִשְׁקָלְךָ.

אַתָּה אֵינְךָ כָּבֵד

תַּחַת יָדַיי,

זֶה רַק הַמַּשָּׂא

שֶׁמּתִעְצַּםֵ.

 

החג איתך

 

הַיָּד כּוֹאֶבֶת,

הַשְּׁכָמוֹת מְתוּחוֹת, נוּקְשׁוֹת,

אֶת הַגַּב קָשֶׁה לְרַפֵּא,

הָרַגְלַיִים לֹא מִתְרוֹמְמוֹת,

הַגּוּף כָּבֵד,

אַךְ הַנֶּפֶשׁ, הַנֶּפֶשׁ צוֹמַחַת,

מִתְפָּרֶצֶת בְּשִׂמְחָה:

אַתָּה אִיתִּי, לְיָדִי!

בְּכָל שְׁנִיָּיה, בְּכָל דַּקָּה, אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ,

לָחוּשׁ אוֹתְךָ,

לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ,

לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אוֹתְךָ,

לִצְחוֹק אִיתְּךָ.

אֲנִי רוֹאָה אֶת פִּיךָ פָּתוּחַ לִרְוָוחָה

לִנְשִׁימָה,

לַאֲמִירָה,

וַאֲנִי כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה.

כּוּלְּךָ חוֹגֵג, צוֹהֵל,

וּבוֹ-בַּזְּמַן רָגוּעַ.

הִינֵּה אַתָּה כָּאן,

וְאִיתְּךָ מַחְשַׁבְתִּי סוֹף-סוֹף שְׁקֵטָה.

 

כבר בן 20

 

נַגִּיד שֶׁהָיִיתָ מְעַשֵּׁן,

וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים יַחַד בַּמִּרְפֶּסֶת,

וַעֲשַׁן הַסִּיגַרְיָה שֶׁלְּךָ

הָיָה מִתְאַבֵּךְ,

מִסְתַּבֵּךְ כָּמוֹנוּ בַּהִתְלַבְּטוּת

לְמִי לְהַצְבִּיעַ בַּבְּחִירוֹת...

 

נַגִּיד שֶׁהָיִיתָ מִתְגַּיֵּיס,

וְהָיִיתִי רוֹאָה אוֹתְךָ

פִּתְאוֹם בָּרְחוֹב,

צוֹעֵד בְּגַב זָקוּף

בְּכוּמְתָּה מְשׁוּפְצֶרֶת

(לֹא חָשׁוּב בְּאֵיזֶה צֶבַע)

וּבְנַעֲלַיִים גְּבוֹהוֹת...

 

נַגִּיד שֶׁהָיִיתָ רוֹקֵד,

שׂוֹחֶה חֲתִירָה,

מְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל בַּחוּץ,

מַבְקִיעַ גּוֹל אוֹ לֹא מַבְקִיעַ בִּכְלָל...

 

נַגִּיד שֶׁהָיִיתָ נִכְנָס הַבַּיְתָה

וּלְצִידְּךָ בַּחוּרָה שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה

וְאוֹמֵר לִי בְּעֵינַיִים נוֹצְצוֹת,

"תַּכִּירִי, אִימָּא, זֹאת יַעֲרָה..."

 

נַגִּיד שֶׁהָיִיתָ יוֹצֵא עִם חֲבֵרִים

לְסֶרֶט אוֹ סְתָם לְפָּאבּ לִשְׁתּוֹת בִּירָה...

נַגִּיד שֶׁהָיִיתִי יְכוֹלָה

לִרְאוֹת אוֹתְךָ תּוֹפֵס גַּלִּים,

גּוֹלֵשׁ עַל הַחַיִּים...

 

נַגִּיד שֶׁ...

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה וניקוד: גלית גולדרייך/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ עיצוב כריכה ועימוד: נטלי קלוג / סטודיו לעיצוב גרפי/ תמונת הכריכה: עבודת פסיס – אילה והעופר שלה. מלאכת מחשבת שבוצעה בידי ביה של אילה. מש גלבט, חולה אלצהיימר, בשנת 2020. 74 עמודים 2021.

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פגשתי אותי מאת סמדר כהן יעקב שירים לאהבה ולצמיחה

מבצע "שוּבי רוֹני" מאת רפי דהן נערים ונערות בשליחות המוסד במרוקו

בקרוב תהיה שמח מאת עמי אנידג'ר