הגירה פנימית/רפאל אזרן

 

הגירה פנימית/רפאל אזרן



'המתרגמת והחוקרת הספרדייה ד"ר אנה בז'רנו העניקה למשורר רפאל אזרן את הכינוי החשוב – "המשורר העברי הראשון מאז גירושי יהודי ספרד", אזרן זכה לכינוי זה בצדק מכיוון שבשיריו הוא מתכתב עם תור הזהב של יהדות ספרד. 'הגירה פנימית' הינו הספר השלישי שלו והוא מוקדש לאימו שלא גידלה אותו מעולם. השירים המקובצים מלאים בסבל שעבר בחייו, משפחות האומנה שעבר ולא היטיבו עמו, הנתק ממשפחתו, אביו של ראה, היחס המתנכר של החברה אליו בתור מתבגר שגדל ללא שורשים ומשפחה. שירים שנוגעים בשברים שבחייו, בבדידות ובקושי העצום. אולם למרות הכל יש בדבריו המון אופטימיות שלמרות שנקודת ההתחלה היא נמוכה תמיד אפשר לצמוח ולהתעצם ואין דוגמא טובה יותר ממנו. מאין התחיל ולאן הגיע בכוחותיו וכשרונו הגדול.

 : גסטרונומיה

נולדתי לתוך סיר שמן רותח
ינקתי מטבוחה
ומצתי שומר
סבי היכה אותי בכפות תמרים
את יגוני הטבעתי
במרק חרירה מהביל
כשבערה בטני -
משחו אותה אניס
ערבבוני
שלא אשרף:
"אמא הלכה לקנות חלב".

לימים
התבהר
רחוקה המכולת אלפי שנות חושך.

קטעים מתוך ראיון שנערך במערכת סלונט עם המשורר רפאל אזרן:  

 

"מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, רשתות חברתיות בכללותן הן הסחת דעת אחת גדולה. הן משמשות יותר כרשתות ציד מאשר כחברתיות. אנחנו עדיין לא לגמרי מודעים להשפעות ההרסניות של הצעצוע הזה על החברה אבל לעניות דעתי זה אסון ברמה של צ'רנוביל. הצלחתי כבר לכתוב שירים תחת מתקפת טילים בדרום אבל אני לא מצליח לכתוב לצלילי ההתראות בוואטסאפ. האדם נמצא במצב תודעתי תמידי מחוץ לעצמו, מחוץ לכל מה שהופך אותו לחיה חברתית. בכל רגע נתון אנו טרודים בקליטה ופליטה של כמויות מידע לא הגיוניות. אוננות מנטלית נטולת הפי אנד. רוקנו ממנו את תכולת עצמנו ומלאו אותנו באחרים. הגענו למצב שבו יש לנו רק את הריגוש בלי החוויה אבל החוויה זו מהות היצירה, החיים. לכן כאשר אני בתהליך יצירתי אני עושה ככל האפשר על מנת להתנתק מן ההמולה הווירטואלית, לצלול כמה שיותר עמוק, כמה שיותר פנימה. לפעמים זה גם אומר שאין ברירה וחייבים לצאת מהעיר הגדולה. העיר היא כוס בולעני. למשל את העריכה הסופית לספרי "מטרו – שירים מחוץ לבית" עשיתי בסביליה מתוך חדר בהוסטל מעופש בלי אינטרנט, למרות שזה ספר שברובו נכתב בברצלונה על ברצלונה. אחר כך אפשר לפרסם את השיר בפייסבוק, אין בעיה. כל עוד אתה משכיל להשתמש בצוקרברג פחות או יותר במידה בה הוא משתמש בך. צריך שיהיה ניצול הדדי בעסק הזה.   

 

רפאל אזרן, יליד 1981. ילדותו עברה עליו באופקים, ירושלים, ובחברת נוער בקיבוץ טירת צבי – בפנימיות ומשפחות אומנה. במסגרות אלה קיבל חינוך דתי. ספרו הראשון, "שלך", ראה אור בהיותו בן 15 בלבד. שנה מאוחר יותר זנח את הדת ועבר לפנימייה לאמנויות במצפה רמון ללמוד מוסיקה ותאטרון. בשנת 2004 סיים סטודיו למשחק ניסן נתיב ומאז שיחק במספר תפקידים בתיאטרון ובקולנוע. בשנת 2013 עזב את ישראל לטובת לימודי תאטרון פיזי ב-MOVEO שבברצלונה והחליט להשתקע בעיר. במאי 2017 פרסם את ספרו "מטרו – שירים מחוץ לבית" אותו כתב על מכשיר נייד, במטרו, בדרך מאיפה שהוא לאן שהוא. שיריו פורסמו במגוון כתבי עת: "עיתון 77" ,"יקום תרבות", "ביטאון שירה", עיתון "הארץ" ועוד. כיום חי ויוצר בברצלונה."

 

הוצאת עתון77/ עריכה:: עמית ישראלי-גלעד/ עיצוב העטיפה ואיורי הספר: שיר למדן – SHIR LAMDAN / 105 עמודים 2022.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצוק הרגשי מאת שרית דן

אהבת שרה מאת יואל דרוקר

דרך ארץ בדרך לאינסוף מאת גבריאל פולונסקי