ואלה מסעי מאת אריאלה צים

 

ואלה מסעי מאת אריאלה צים


 

ספר שירים נוגע ללב פורט על הנימים ומאגד בתוכו שירים יפים המכילים מטפורות מקסימות שאפשר לקרוא שוב ושוב ובכל פעם למצוא בהם תובנות ויופי אחר הבוקעים מהם.

"ואלה מסעי" מאת אריאלה צים, הוא לא רק ספר שירים מרגש ונוגע. הספר מאגד בתוכו תובנות על נושאים שונים, נושאים המעסיקים כל אדם באשר הוא. כשמו, הלקוח מהמילים הראשונות של פרשת השבוע האחרונה בספר במדבר, הוא מסע אישי מתמשך של המחברת. מסע שככל שהוא אישי ואותנטי, כך הוא גם אוניברסלי.

כמו במסעם של בני ישראל היוצאים מעבדות לחירות  במין תהליך הנע במקצבים ובתחנות שונות, כך נעה המשוררת במקצבים שונים מדרכים אפילות, לעיתים, לדרכים מוארות.

היכולת של המשוררת לברוא את עצמה בכל פעם מחדש באמצעות אמונה, חלומות ואהבה מעוררת השראה ותקווה, ולכן השירים יכולים לשמש גם כלי עזר לאנשים שעוסקים בטיפול ולכל מי שנמצא בחושך ושואף לאור.

השירים נעים על רצף לוח השנה היהודי, המשוררת משתמשת במוטיבים ובמטבעות לשון הלקוחים מהמקרא ומחז"ל וכתובים בגוף יחיד. ככזה, הספר לוקח אותנו אל עולמה הפנימי של המחברת באינטימיות שנוגעת ברבדים בנפש ובעולם המעשה.

רק מהתבוננות  בשמות השערים והשירים שבתוכם ניתן לזהות את שליטתה של המחברת בעולם התוכן היהודי על סוגיו השונים תוך שהיא כאמור לוקחת את פרשיות התורה ועושה מהן תפילות אישיות. כמאמרו של רבי נחמן מברסלב, שקרא לעשות מהתורות תפילות.

השירים ספוגים כאמור במוטיבים מהתורה ומהתפילה אך השירה אינה שירה דתית אלא שירה אנושית מאד.   כך לדוגמא הביכורים הם "מארג מתעתע של אהבה מכושפת", והברקים , הקולות והאש של מעמד הר סיני הופכים להיות פיתויי החיים שגם אם הם מסוכנים "שלוח אשלח ידי ואגע".

עם זאת, יש שער בספר העוסק ביחס בין המשוררת לאלוהים. השירים נעים בין אמונה גדולה לכפירה אבל אלוהים כל הזמן נמצא שם כפי שהיא מבקשת: "פתח לנו שער ואל תנעל גם אם פנה יום"

השירים חושניים, מלאים ריחות, טעמים וצבעים. גם הנושאים מגוונים ונוגעים לעולמו של כל אחד. מאכלים אהובים מבית אמא, מתח משפחתי, אהבה בין ילדים, נכדים ובני זוג, התבגרות, דימויי גוף ועוד.

אבן השתייה המקודשת בבית המקדש שממנה הושתת העולם, הופכת באחת למשהו פרטי ומתארת זיכרונות ילדות אישיים רגשיים במיוחד; שיר השירים המקודש אף הוא, כמאמר חז"ל מכל השירים וספרי התנ"ך, משמש לתיאור רגשי של המחברת בדברים שבשגרה.

למרות העושר הלשוני, והשפה המקראית לעיתים, השירים נקראים בקלות, ויוצרים מעין סיפור מתמשך היוצר אפילו מתח. הרבדים הרבים בשירה של המחברת, מאפשרים לכל אחד להתחבר לשירים ממקומו שלו ולהגיע למחוזות אחרים.

בספר משובצים ציורים של יעקב צים ז"ל.

 

אריאלה צים (לבית גולץ), נשואה אם לארבעה ילדים וסבתא לנכדים. מלמדת שנים רבות ספרות וכתיבה במסגרות שונות, רבים מתלמידיה הם אנשי ספרות ויוצרים. אריאלה גם מטפלת ומאמנת לזוגיות איכותית.

"האם ניתן להיות מחויבים מאד, ובכל זאת ואולי דווקא בגלל זאת, להיוותר עצמאיים? האם אנו מסוגלים ללטף את האש המשפחתית והקיומית ומשם לחיות מחדש? אריאלה צים מצליחה בכישרון, בכאב ובמלאכה נפשית מרשימה לשורר את המפגשים הטעונים האלה. היא מצליחה לכאורה ׳להיברא מחדש׳, ובכל זאת, להישאר באותו חלום אישי. כך מתקיימת רעננותה המחשבתית והשירית. אני מוצא בשירתה המרשימה פתח זהיר לעולם כן ומשמעותי" - מירון ח. איזיקסון

 

אֶגַּע

 

מִתְאַוָּה אֲנִי לָגַעַת בְּהָרִים גְּבוֹהִים

מְסרֶָבתֶ להְשִּׁמֵָר

מְסָרֶבֶת לְהִכָּנַע לַצִּוּוּיִים.

גַּם אִם אֶגַּע

וָאֶכָּוֶה

גַּם אִם כָּל הַנּוֹגֵעַ

מוֹת יוּמַת.

מִתְפַּתָּה לַקּוֹלוֹת

לבַּ רְָקיִם

לאֵָשׁ.

גַּם אִם אֶחְרַד מְאוֹד

גַּם אִם לֹא אִנָּקֶה

שָׁלֹחַ אֶשְׁלַח יָדִי

ואֶָגּעַ.

שׁוּב וָשׁוּב נוֹפֶלֶת

וּבִרְכַּי הַפְּצוּעוֹת

מִתְחַנְּנוֹת עַל נַפְשָׁן

אֲבָל קְרִיצַת הָהָר חֲזָקָה

וְהַפִּסְגָּה מְעוֹרֶרֶת

ע רְֶגּהָ ,

ואֶָגּעַ

ואֶָפּלֹ

ואֶָגּעַ.

 

בְּטֶרֶם נולַדְתִּי

 

אַרְבָּעִים שָׁנָה טֶרֶם נוֹלַדְתִּי

נוֹלְדוּ לִי יְלָדַי

וְהִטִּיפוּ לִי מוּסָר

וְקָרְאוּ אוֹתִי לְסֵדֶר

וְהִכְנִיסוּ אוֹתִי לְתֶלֶם

וְסַבָּא שֶׁלִּי חָסִיד וִיזְ'נִיץ

מוֹלֵל אֶת זְקָנוֹ וְהִתְפּוֹצֵץ מִצְּחוֹק

וְאִמָּא הִתְבּוֹנְנָה בִּי בְּמַבָּט חָמוּר

וְהוֹרְתָה בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא.

 

בִּכּוּרים הֵבֵאתִי

 

בִּכּוּרִים הֵבֵאתִי

מְלוֹא הַטֶּנֶא

מאַרֲָג מתְַעתְֵּע שֶׁל אַהֲבָה

מְכשֻּׁפֶתֶ.

תָּוֵי פָּנֶיךָ

חִיּוּכֶיךָ

הקֶַּסםֶ שׁקֶָּמַצתְָּ

בַּבּוֹרוֹת הָעֲמֻקִּים

שֶׁל עֵינֶיךָ

שִׁכְרוֹן אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

בְּגוּפִי,

שִׁבַּרְתָּ דַּלְתוֹתַי

בִּרְגִישׁוּת אֵין קֵץ

וְכָל כֻּלִּי לְךָ בַּטֶּנֶא

לְשַׁכֵּן שְׁמִי

שָׁם.

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: משה גרוס/ ציורים: מעזבון הצייר יעקב צים ז"ל/ עיצוב כריכה ועימוד: נטלי קלוג / סטודיו לעיצוב גרפי/ 89 עמודים 2022.

 

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הצוק הרגשי מאת שרית דן

אהבת שרה מאת יואל דרוקר

דרך ארץ בדרך לאינסוף מאת גבריאל פולונסקי