שורות פועמות מאת גדעון סמיד

 

שורות פועמות מאת גדעון סמיד

שירה קולחת על תקווה, תפילה ופחד; לקחי חיים ואבחנות, סקרנות ומסקנות.

ספר שירים נוגע ומרגש הינו 'שורות פועמות' ובו מגוון שירים ובהם מציאות חיים בלתי מתפשרת כפי שהיא נקראת מבעד לעיני וליבו של המשורר גדעון סמיד. בין שורות הספר פועמות תקווה, ייאוש, משפחה ותשוקות בערבוביה שאין לה סוף.

"שורות פועמות" מאת גדעון סמיד בהוצאת "ספרי ניב" הוא ספר שירים מפתיע.

פיזיקה בלי מתמטיקה היא סיפור שטחי וללא ממצה.  חיי אדם בלי פואטיקה גם הם סיפור עמום שלא מגיע לקצה. כדי להביע אבחנות, פחדים ותקווה אנו זקוקים לקלוח המפכה של שירה. כשאדם שכל חייו שאל מדוע ולשם מה, הנה מצא, הנה גילה, אז למרות שהוא מהנדס ומדבר בנוסחאות הרי הוא אוחז בעט סופרים, הנה גם הוא במשוררים. לקחי חיים, תשוקות, כאבים ותפילה: ״שורות פועמות״ הם סיפור עלילה.

גדעון סמיד, פרופסור להנדסה, יליד ירושלים, גדל בחיפה, שם השלים את שלושת תאריו בטכניון. לזכותו למעלה משלושים פטנטים רשומים בתחומי הסייבר, ננוטכנולוגיה, כסף דיגיטלי ובינה מלאכותית. מורה ותיק, בעל טור חודשי, כתב מותחן קיברנטי, מחזה על השואה ורומן חושפני המספר על אהבותיו של מהנדס ישראלי המתגורר בארצות הברית.

שירים מתוך הספר

תשוקה מתובלת

 

נפרדנו כל כך מזמן.

אני חושב עליה לעיתים רחוקות

לא מתגעגע ולא מוכתם.

 

ואז מהרהר האם גם היא לעת מצוא

חושבת על ההתלקחות,

על ההתחככות,

ועל שלא היה לנו על מה לדבר

כשהגוף נרגע

וגלגלי המוח החלו לטרטר.

 

אולי היא כן, אולי היא לא.

הרי לא אתקשר ואשאל.

איש בזיכרונותיו יתבדל.

 

אבל דבר אחד יש לציין, להודות, להודיע ולומר:

זו הייתה תשוקה מתובלת -

קצת חבל שזה נגמר.

 

עצבות מאתגרת

 

עצבות מאתגרת,

דמעה שלא מוותרת,

התעדנות בוכייה,

לכל אלו מקום סביב שולחן הנשמה.

 

אבל מה שאסור,

וזה די ברור,

זה לעצור את החיים;

להתגרש ממעשים,

להתחפר בחידלון,

להיכנס לתוך הארון.

 

העצבות מאתגרת.

לשרוד בתוך הכוורת,

החיים שמתגלים

עם כל בוקר זורח,

ומאמירים עם כל ערב שבו אני צונח

להרהורים ותגליות.

החיים הם שרשרת של דברים לנסות.

 

בורא!

 

הנני מוכן ומזומן

לקדש א ת להבת הסקרנות

שהבערת בי.

להתאזר באומץ לכבד את מסקנותיי.

להיזכר יום-יום, שעה-שעה

שאני יודע כה מעט,

וזה המעט אינו מוחלט;

הוא מעוות,

נטוי.

כל מה שברור עוד לא עמום,

כל מה שעמום עוד לא ברור.

עד שתקרב אותנו לסודותיך

הכול שלך

ואין בלעדיך.

 

ילדה מלהיבה

 

שיער בצבע הלילה,

עיניים כומסות שומרות סוד.

הייתי ילד והיא ילדה

שהציתה בי מחשבות זוהרות.

באור חיוכה המבויש התבשמתי.

ישבה שני ספסלים לצידי בכיתה,

בהפסקה נבלעה בין חברותיה וצחקקה.

בברקנים הייתה מוקפת

והיא ביניהם רקפת.

למרות שהשתדלתי

לא התקרבתי להזדמנות טובה

ללחוש:

״את אותי מלהיבה״

ולגעוש

בפרפורי אהבה.

 

היום יש לה יום הולדת,

אותו תאריך כמו כשהייתה ילדה.

ושוב מרחוק

מנפנף בדגל ארוג בשיר

הרבה בריאות וכולי

את הלמות הלב מי מכיר?

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: עדי וקנין אבירם/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 137 עמודים 2022.