טנק הנכים / רונן דוד

 

טנק הנכים / רונן דוד



מדינת ישראל עברה טלטלה עצומה ב 7/10/23 יגון ושכול שוטפים אותנו מכל עבר כשמתקפה אכזרית של החמאס קוטעת את כל מה שחשבנו עד כה לבטוח. גם מה שהיה אמור להיות מגן אנושי עבורנו כצה"ל מתברר עבורנו כבלון פורח המתנפץ לתוך פנינו, ולתוך המציאות הבלתי אפשרית נרקם לו בחשאי הספר 'טנק הנכים' אותו כתב רונן דוד שהוא בעצמו נכה צה"ל המתמודד עם מחלה נפשית. אחת הדמויות המרכזיות בסיפור שאובה מדמות המחבר.

עוד טריגר לכתיבת הספר היה סיפורו הנוגע ללב של נכה צה"ל איציק סעידיאן שהתגייס לצה"ל בשנת 2013 והוכר כנכה רק במחצית אחוזי הנכות ולחם קשות עבור הכרה רחבה יותר. סעידיאן הצית את עצמו באפריל 2021 כשאיבד תקווה ואיבד את כוחותיו הנפשיים והפיזיים.

מטרת הסיפור והספר לפי המחבר היא הידיעה שלפעמים כדאי וצריך להילחם בממסד בכוח הזרוע על מנת לקבל את הזכויות המגיעות והטנק היא אחת הדרכים היצירתיות בהן בחר המחבר לנקוט על מנת לזעזע את הממסד הצה"לי והמחדלים שבו.

הטנק שנגנב ושועט ברחובות העיר בדרכו לחיפה למשרדי אגף שיקום של משרד הביטחון כשיש להם פגז כפול בקנה בתקווה לעורר שם את האחראים למחדל.

"זה לא מצחיק. אשר, נהג הטנק, השאיר את יד ימינו בלבנון כשהטנק שלו עלה על מטען. אחיעד, הטען-קשר, קיבל טיל נ"ט בחומת מגן ושילם במאור עיניו ובקצת פוסט-טראומה. יוסי, התותחן, היה בפעילות מבצעית בשטחים, התהפך עם אביר ואיבד את שתי רגליו, וארנון, המ"פ, איבד שם את שפיות דעתו." מהכריכה האחורית.

"שנים לאחר מכן, במחאה על יחס משרד הביטחון לנכים, הארבעה מחליטים לעשות מעשה. קטוע הרגליים קופץ על גב העיוור, קטוע היד מצטייד ברצועות, והמפקד מוביל אותם בלילה לבסיס עם שמירה רשלנית."

כל אירועי הטנק של נכי צה"ל מתרחשים לכאורה, לפני אירועי אוקטובר הנורא.
חבורת נכי צה"ל נפגשים אחת לשבועיים במסעדת הלימונים בעכו מעין אחוות מוכי גורל ששואבים כוח אחד מהשני. במסעדה מדברים על הכל על הפציעות ועל הנכות ועל כך שאגף השיקום מתנכל להם ולא מממן טיפולי שיניים ופרוטזות.
 ומה אפשר לעשות על מנת לקבל את הזכויות שלהם.
כל מי שחובר לגניבת הטנק הוא טנקיסט ולוחם.

 

מאיה דגון הכתבת שעוקבת אחרי סיפורי הטנק השועט ברחובות, ומראיינת כל נכה ושומעת את סיפורו האישי והנוגע ללב. מאיה מעניקה מידע על כל לוחם נכה מתוסכל ושואף לצדק.

הוצאה עצמית/ ניהול אומנותי ועריכה ספרותית: לירון פיין/ עריכת לשון: גילי תל אורן/ עיצוב כריכה: PSYCAT COVERS 181 עמודים 2024.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צונאמי תזונמי מאת ד"ר מילי הראל רביב

סיפור משל בעל מוסר השכל מתגלגלים בצבעים מאת נירה ביידה

אהבת שרה מאת יואל דרוקר