"בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" מאת יצחק מאירי

 

"בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" מאת יצחק מאירי


"בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" מאת יצחק מאירי הוא הרבה יותר מספר זיכרונות  זהו מסע חי, נושם ומלא רגש אל עולם שכמעט ואיננו עוד. דרך עיניו של ילד ההופך לנער, נפרשת בפנינו בגדד של פעם: צבעונית, רועשת, מסורתית ומלאת חיים.

הספר שוזר בעדינות סיפורי ילדות והתבגרות בין סמטאות השוק, מוסדות החינוך והקהילה היהודית, ומאיר רגעים קטנים וגדולים כאחד כאלה שמרכיבים זהות, שייכות וחלום. לצד התיאורים האותנטיים, עולה גם סיפור עמוק של אומץ ופרידה, כאשר המחבר עוזב את ביתו בגיל צעיר בדרכו להגשמת החלום הציוני.

יש בספר משהו מאוד אישי אך בו זמנית גם קולקטיבי  הוא לא רק סיפורו של יצחק, אלא סיפור של דור, של קהילה שלמה ושל תרבות עשירה שנשמרת בין הדפים. הדמויות, הזיכרונות, הריחות והקולות יוצרים פסיפס אנושי מרגש שנוגע בלב.

זהו ספר שמזמין אותנו לפתוח דלת לעבר – ולהישאר שם עוד רגע, רק כדי להרגיש.

"בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" מאת יצחק מאירי בהוצאת ספרי ניב מוביל את הקורא לבגדד של פעם דרך סיפורים מרתקים ומרגשים של יצחק.

 

בספר מיטב הסיפורים שעטפו את ילדותו והתבגרותו בבגדד בין רחובות השוק אל בתי הקהילה היהודית, בין "החדר" לבית הספר ובין המחתרת הציונית עד להגשמת החלום להעלות ארצה.

 

יצחק נולד בשנת 1935 בבגדד שבעיראק – ילד שישי במשפחה בת תשעה ילדים. בגדד שימשה לו בית אהוב עד שעלה לארץ בהיותו בן 14 עם חבריו לקבוצת הנוער הציונית, ללא הוריו וללא שאר בני משפחתו האהובים.

 

סיפורי המשפחה נשזרים ונפתלים זה בזה וכן בסיפורי דמויות בלתי נשכחות מהחיים, והכול ביחד מנציח את המרקם האנושי, הטעמים, הקולות ופרקי ההיסטוריה המייחדים את הקהילה היהודית בבגדד.

 

יצחק מאירי כתב בשנים האחרונות למשפחתו שני ספרי שירה. "בגדד מאחורי הדלתות הסגורות" הוא ספר הסיפורים הראשון שלו. חינוך ואהבת האדם שימשו תמיד נר לרגליו. הוא ניהל את בית הספר בפנימייה בקריית יערים, לימד דורות רבים של תלמידים. תלמידיו הבינו היטב שהוא איתם ובשבילם ותמיד סמכו עלייו.

 

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה לשונית: מיכל חפר/ עריכה ספרותית: נועה סטרלינג/ עיצוב כריכה ועימוד: יעל טרנרודר/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 108 עמודים 2026.

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צל של חלומות מאת דן אגם

נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן

כריך מיוחד לכל אחת ואחד מאת עדה גמליאלי