בנשמתי מאת זהבה אסיאג

 

בנשמתי מאת זהבה אסיאג




יש ספרים שקוראים  ויש ספרים שמרגישים.
"בנשמתי” הוא בדיוק מהסוג שנשאר איתך הרבה אחרי השורה האחרונה.

"בנשמתי” מאת זהבה אסיאג (הוצאת ספרי ניב) הוא הרבה יותר מאוסף שירים זהו מסע רגשי עמוק, אישי ואמיתי שנפרש לאורך יותר מעשור של חיים.

בין דפי הספר נחשפת זהבה בקולה הצלול והכנה  החל מימיה כסטודנטית צעירה לפסיכולוגיה, דרך רגעים של חיפוש, שאלות והתמודדות עם מחשבות מורכבות, ועד המקום שבו היא עומדת היום: אישה בוגרת, אמא ופסיכולוגית חינוכית.

השירים מסודרים לפי סדר כתיבתם  מה שיוצר חוויית קריאה ייחודית של מסע כרונולוגי:
מהתלבטות וחוסר ודאות
אל צמיחה, ביטחון עצמי והתבגרות רגשית
ועד היכולת למצוא משמעות דווקא ברגעים הקטנים של היומיום.

זהו ספר שכל אחד יכול למצוא בו את עצמו כי הוא מדבר על החיים עצמם, בלי מסכות:
אהבה, פחדים, שאלות, התפתחות… והדרך שבין לבין.

אם אתם מחפשים קריאה שתיגע בכם באמת
"בנשמתי” הוא לא רק ספר, הוא חוויה.

 

"בנשמתי" מאת זהבה אסיאג בהוצאת ספרי ניב, הוא אוסף שירים אישי, מרגש ואינטימי בו מתארת זהבה מסע חיים פנימי שנמשך יותר מעשור. השירים עוסקים בחיים עצמם ממש כך, על כל החוויות והרגשות שכל אחד מאתנו יכול לחוות.

 

 

השירים בספר מסודרים לפי סדר כתיבתם, לכן הקריאה בהם יוצרת תחושה של מסע כרונולוגי. בתחילת הדרך מופיעים שירים שמשקפים תקופות יותר מורכבות של חיפוש עצמי, של התמודדות עם מחשבות קשות ושל שאלות עמוקות על משמעות החיים. בהמשך אפשר להבחין בשינוי הדרגתי בתפיסת העולם שלה - תהליך של בניית ביטחון עצמי, התבגרות רגשית ולמידה כיצד למצוא משמעות גם ברגעים הקטנים והפשוטים של חיי היום יום.

 

אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא ההתמודדות עם שגרה ועם עומס נפשי. ימי העבודה של זהבה מתחילים מוקדם בבוקר ומסתיימים בשעות הקטנות של הלילה. לוח זמנים צפוף כל כך לא מותיר זמן למנוחה או למחשבה, אבל במקרה של זהבה שניחנה בנפש רגישה השגרה הזאת הופכת למפלט כי היא מאפשרת לה להימנע מהתמודדות עם מחשבות שמטרידות אותה.

 

זהבה נוגעת בספר בשאלות עמוקות שמעסיקות רבים: שאלות של זהות אישית, של התפתחות פנימית, של אהבות ואכזבות, ושל חיפוש אחר משמעות בתוך החיים עצמם. לצד רגעי הקושי מתקיים בשירים גם תהליך של צמיחה ושל השלמה. הכותבת מתארת כיצד לאורך השנים היא למדה בהדרגה להעריך את הדברים הפשוטים והקטנים - יום שמש, פריחה, מוזיקה או הצחוק של בתה.

 

זהבה אסיאג בת 36, אימא של אלמה, אוהבת את הים ואת הטבע. בזמנה הפנוי היא לומדת לנגן בפסנתר ונהנית מכתיבה. בהכשרתה היא פסיכולוגית חינוכית שעובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי ב־מ.א. שדות נגב ובקליניקה פרטית בבאר שבע. היא מתגוררת בעיר אופקים ועובדת כרכזת קלינית ב"מרכז חוסן" בעיר, חברת מערכת בגיליון "פסיכואקטואליה" ועורכת את "עמדת קריאה". זהבה כותבת למגירה במשך שנים וספר השירה "בנשמתי" הוא ספרה הראשון.

 

זהבה אסיאג: "אני מזמינה אתכם לצאת יחד איתי למסע בין דפי הספר, בין השורות ולצלול לעולם הפנימי של מחשבותיי".

 

 

מתוך הספר:

 

 

השמש של יולי

 

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל יוּלִי

הִכְּתָה בָּהּ בְּחוֹזְקָה,

בִּזְמַן שֶׁסָּחֲבָה

אֶת תִּיק הַגַּב הַכָּבֵד

בְּדַרְכָּהּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

 

אֵלּוּ הֵם יְמֵי חֲמִישִׁי,

שִׁגְרָתִיִּים

אֲרֻכִּים

מַתְחִילִים מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר

וּמִסְתַּיְּמִים

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה.

 

לֹא מוֹתִירִים

זְמַן לָנוּחַ

אוֹ

זְמַן לַחְשֹׁב.

 

וְהִיא

שְׂמֵחָה עַל חֹסֶר הַזְּמַן,

כִּי הוּא מַנִּיחַ לָהּ

לֹא לְהִתְעַסֵּק

בַּמַּחְשָׁבוֹת הַמְּצִיקוֹת.

 

לֹא לְהִתְעַסֵּק

בָּאֱמֶת,

הָאֱמֶת שֶׁכָּל כָּךְ

קָשֶׁה לָהּ

לְהִתְמוֹדֵד אִתָּהּ.

 

הִיא בּוֹרַחַת

מֵהַמְּצִיאוּת

בְּאֹפֶן תְּמִידִי

 

מִתְעַסֶּקֶת בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה

עִנְיָנִים מִסָּבִיב,

בִּדְבָרִים קְטַנִּים

וּתְפֵלִים

 

כְּמוֹ לְהֵרָשֵׁם לְכָל מִינֵי חוּגִים

אוֹ

לִשְׁטֹף אֶת הַכֵּלִים

גַּם כְּשֶׁהַכִּיּוֹר רֵיק,

אוֹ

סְתָם לָצֵאת לְסִיבוּב עִם הַכֶּלֶב,

כְּשֶׁבְּעֶצֶם

אֵין לָהּ בִּכְלָל כֶּלֶב.

 

מְמַלֵּאת אֶת עַצְמָהּ בִּכְלוּם,

בִּשְׁבִיל לְהַרְגִּישׁ

שֶׁהִיא עוֹשָׂה.

בִּשְׁבִיל לְהַרְגִּישׁ

שְׂמֵחָה.

 

אֲבָל שִׂמְחַת הַחַיִּים

לֹא קַיֶּמֶת בָּהּ שָׁנִים,

הִיא הָלְכָה לְאִבּוּד

אֵי שָׁם בַּדֶּרֶךְ.

נֶעֶלְמָה בְּגִיל 16,

הוֹפִיעָה שׁוּב לִזְמַן קָצָר בְּגִיל 21

וְעַכְשָׁו

הִיא לֹא מַגִּיעָה

לְבִקּוּר כְּלָל.

 

הִיא הִתְרַגְּלָה

לַשִּׁגְרָה,

לִימֵי חֲמִישִׁי,

וְגַם לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל יוּלִי

 

כִּי הֵם מַשְׁכִּיחִים מִמֶּנָּה

אֶת שִׂמְחַת הַחַיִּים

שֶׁהָלְכָה.

 

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: מושיק חסון/ עיצוב כריכה ועימוד: אסתי ניסן/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 114 עודים 2025.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צל של חלומות מאת דן אגם

היומנים של אווה מאת חוה כרמי

נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן