עמוס מאת יוסף בן עזרא ורועי נמר

 

עמוס מאת יוסף בן עזרא ורועי נמר

"עמוס" מאת יוסף בן עזרא ורועי נמר הוא הרבה מעבר לסיפור מסע  זהו רומן שמבקש לגעת בעצב החשוף של הזהות הישראלית, במקום שבו החובה והחירות מתנגשות, ולעיתים גם יוצרות ניצוץ של משמעות חדשה.

בלב הסיפור ניצב עמוס  לא רק דמות, אלא מעין צומת אנושי טעון: קצין ביחידת עילית, שנושא על כתפיו לא רק דרגות אלא גם משקל ערכי, מוסרי ורגשי. כשהוא יוצא לדרום אמריקה, ובעיקר לברזיל, נדמה תחילה כי מדובר בעוד "טיול אחרי צבא"  אך מהר מאוד מתברר שזהו מסע פנימי מורכב לא פחות מהמסע הגיאוגרפי. היומן שהוא כותב אינו רק תיעוד חוויות, אלא כלי חקירה של נפש בתנועה.

הספר נע בתבונה בין שני צירים מרכזיים: חוויית החופש המתפרצת של הטיול, מול זיכרונות השירות הצבאי משמעת, אחווה, פחדים והכרעות. המעברים הללו אינם מקריים; הם יוצרים מתח ספרותי חי שמדגיש עד כמה העבר אינו מרפה גם כשהגוף רחוק אלפי קילומטרים מהבית. זהו מתח שמחזיק את הקורא דרוך, ומעלה שאלות עמוקות על גבולות הבחירה האישית בתוך מציאות קולקטיבית תובענית.

דמותה של רפאלה נכנסת לסיפור לא כקישוט רומנטי, אלא ככוח מערער ומעורר. האהבה ביניהם אינה פשוטה ואינה נוחה  היא מתפתחת דווקא מתוך הקרע, מתוך חוסר הוודאות, מתוך המקום שבו עמוס נדרש לבחור: בין הלב לבין השליחות, בין האדם הפרטי לבין החייל שבו. זהו עימות פנימי שמקבל ביטוי עדין אך עוצמתי, ומעניק לסיפור עומק רגשי ואינטלקטואלי כאחד.

הכתיבה של בן עזרא ונמר מצליחה לשלב בין ישירות כנה לבין רגישות פיוטית. יש בה קצב של יומן מסע, אך גם עומק של רומן התבגרות. התיאורים של ברזיל חיים, צבעוניים וחושניים, אך אינם גונבים את הפוקוס  הם משמשים כרקע חי למסע הנפשי, לא כהסחת דעת ממנו.

"עמוס" הוא ספר שמאתגר את הקורא לא רק להרגיש, אלא גם לחשוב: על נאמנות, על זהות, על אהבה ועל המחיר של כל בחירה. זהו רומן שמזכיר כי לפעמים דווקא כשהכול נראה פתוח ואפשרי שם מתגלות ההכרעות הקשות ביותר.

ספר שמצליח להיות גם אישי מאוד וגם אוניברסלי, גם מרגש וגם מעורר מחשבה  ובעיקר, כזה שנשאר עם הקורא הרבה אחרי שסוגרים את הדף האחרון.

"עמוס" הוא ספרם הראשון של יוסף בן עזרא ורועי נמר, ששירתו יחד בצה"ל, הפכו את השיחות העמוקות שלהם על החיים למסע ספרותי מרתק.

 

יוסף בן עזרא הוא יזם חברתי, מנכ"ל עמותה, יוצר מילדות וכותב שירים ומוזיקה. הוא חי את החיבור שבין אדם לבין החברה ובין יצירה לבין הרוח. בן עזרא נשוי לנעם ואב לנבו, ניר, תומר וישי התאומים.

 

רועי נמר גילה כבר בנעוריו את קסם התיאטרון, ומתוך אהבתו למילה הכתובה ולנפש האדם, הוא למד להתבונן בתופעות אנושיות דרך במה וטקסט. בהמשך בחר בדרך הצבאית, 25 שנות שירות עד לדרגת סגן אלוף. עם שחרורו, הוא חזר אל המפגש שבין הסיפור לבין האדם כמורה לספרות וכמחנך בפנימיית "מבואות ים". נמר נשוי למרב ואב לרום, לירם, תמר ועומר.

 

החיבור בין השניים הוליד את הספר המשותף הזה, ואהבת הארץ והחברה הישראלית היא שהניעה אותם לכתוב יחדיו את עמוס, שנכתב במשך ארבע שנים.

 

הוצאת ספרי ניב/ עריכה: הלנה מגר טלמור/ עיצוב כריכה ועימוד: אנה איבניר/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 244 עמודים 2026.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צל של חלומות מאת דן אגם

היומנים של אווה מאת חוה כרמי

נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן