שאלות ללא פתרון על החיים מאת פרופ' אמוץ וינברג

 

שאלות ללא פתרון על החיים מאת פרופ' אמוץ וינברג

ההבחנה הזו, שמודגשת גם בספרו של פרופ' אמוץ וינברג "שאלות ללא פתרון על החיים", נוגעת בפער העצום שבין השאלה "איך" לבין השאלה "למה".

נהוג לחשוב על הסוגיה הזו דרך שלושה צירים מרכזיים:

1. גבולות התיאור המדעי: ה"איך" מול ה"למה"

המדע המודרני, בעיקר מאז המהפכה המדעית של גלילאו וניוטון, קיבל החלטה אסטרטגית: להפסיק לחפש את "התכלית" (הסיבה התכליתית) ולהתמקד ב"מנגנון" (הסיבה המכנית).

כאשר המדע מסביר מדוע כדור הארץ ייחודי ומאפשר חיים, הוא עושה זאת באמצעות חוקי הפיזיקה והכימיה: המרחק המדויק מהשמש ("אזור הזהב"), קיומו של שדה מגנטי שמגן מקרינה, או הרכב האטמוספירה. אך כל אלה הם תיאורים של תנאים ומנגנונים. המדע יודע להגיד בדיוק מה קרה ואיך זה עובד, אך הוא נותר חסר אונים מול השאלה האם יש "בינה" או כוונה מכוונת מאחורי הצירוף הקוסמי המפעים הזה.

2. המפץ הגדול ותופעת "האל מתוך המכונה"

כפי שצוין בסקירה, השימוש במונח הדתי או הפילוסופי Deus ex machina ("האל מגיח ממכונה") מגיע כאשר ההיגיון האנושי נתקע בקיר. הפרק על "העולם הדומם" והמפץ הגדול הוא דוגמה קלאסית לכך.

המדע מסוגל לקחת אותנו אחורה בזמן עד לשבריר השנייה הראשון של היווצרות היקום, אך הוא אינו יכול לענות על השאלה: מה היה רגע לפני כן? או מדוע שחוקי הפיזיקה עצמם יהיו קיימים מלכתחילה? בנקודה זו, גם המדענים הגדולים ביותר נחלקים:

·         הגישה המטריאליסטית: טוענת שהמורכבות היא תולדה של חוקיות פיזיקלית עיוורת, זמן אינסופי וצירופי מקרים (או תיאוריות כמו "יקומים מקבילים" – מולטיוורס).

·         הגישה התכליתית: רואה בסדר המופתי ובחוקים המדויקים עדות לקיומה של תבונה עליונה, "ארכיטקט קוסמי".

3. השתאות מול המובן מאליו

כוחו של הספר, כפי שעולה מהטקסט, הוא ביכולת שלו לסדוק את האשליה ש"הכל מובן". אנחנו קמים בבוקר, דורכים על האדמה, נושמים חמצן ומביטים בשמש  ומתייחסים לזה כאל מנגנון אוטומטי. אך כשמפרקים את המציאות הזו לרמת האטום, או לרמת התנאים המדויקים הנדרשים להיווצרות החיים, המורכבות היא כל כך עצומה שהיא כמעט ואינה נתפסת באופן רציונלי.

שורה תחתונה: המדע אינו "מבין" את הבינה המפעילה את הטבע, פשוט מכיוון שבינה אינה כלי מדיד במעבדה. המדע הוא המצלמה הטובה ביותר שיש לנו לצילום היקום; הוא מראה לנו את התמונה בפרטי פרטים, ברזולוציה מטורפת של מיליארדי פיקסלים, אבל הוא לא יכול להגיד לנו מי לחץ על כפתור הצילום, או למה בכלל קיימת המצלמה.

ההשתאות והפליאה שנותרות אצל הקורא הן בדיוק המקום שבו המדע מסתיים, והפילוסופיה והרוח מתחילות.

 

האם המדע מבין את תופעות הטבע, או שמא הוא רק מסביר אותן מבלי להבין את הבינה שמפעילה אותן?

 

הפרק "העולם הדומם" עוסק בתהיות איך נוצר היקום העצום ובו מיליארדי כוכבים מהמפץ הגדול והאם הוא צפוי להיכחד בעתיד. איך נוצר כדור הארץ על כל מרכיביו ומדוע הוא שונה במבנה ובתכונות משאר כוכבי הלכת שבמערכת השמש שלנו, שוני המאפשר חיים עליו.

 

הפרק "פלאי עולם הצומח" מדגים תכונות חריגות של צמחים המצביעות על תבונה בדומה לתבונת בעלי חיים, מעין מוח צמחי שלומד מהסביבה, משנה התנהגות מבנה ותכונות, ומקנה לצמח שרידות בתנאים חריגים.

 

הפרק "תעלומות עולם החי" עוסק בשאלה איך מחומרים כימיים נוצרו תאים חיים, ואיך תאים אלו התפתחו למגוון עצום של בעלי חיים. כאשר כל מין צויד באיברים המאפשרים לו התאמה לתנאי סביבתו, הישרדות,  התרבות ואף אבולוציה.

 

הפרק "מנפלאות האדם" פותח בשאלה איך משני תאים מיקרוסקופים של זרע וביצית נוצר ייצור שמורכב ומסובך  יותר מכל מכונה או מערכת שניתן לדמיין. כמו כלי דם שארכם בגוף האדם מגיע למאות מטרים, או מערכת העצבים שקשה לחקותה במכונה. פרק זה דן גם במוח האדם שאמנם מבנהו נחקר ואזוריו מוכרים אך תפקודו בחשיבה, ברגש בזיכרון ובשליטה על תהליכי הגוף אינם מובנים כלל.

 

הפרק "על אמונה ודת" מודגשות הסיבות לצורך הרב של האדם באמונה באל. יש התייחסות להולדת ולהתפתחות ההדרגתית של שלוש הדתות המונותאיסטיות שנוצרו, על פי ספרי הדת, באמצעות אנשים בעלי השפעה ויכולות אל-אנושיות. אנשים שמעבירים למאמינים לכאורה את רצונות בורא העולם וחוקיו.

 

הפרק על "האדם והעתיד" עוסק בעיקר בהשפעות השונות של הרובוטיקה והבינה המלאכותית על עתיד האנושות מהיבטים שונים. הן מתופעות שכבר מתרחשות בתחומי עיסוק רבים והן מתופעות הצפויות  להתממש בעתיד. מאחר וכוהני הדת משמשים כיום כיועצים ומנחים למאמינים, נשאלת השאלה האם גם הבינה המלאכותית תתפתח בעתיד כדת שיודעת לייעץ ולהנחות אף ביתר אוביקטיביות? סימנים לכך כבר מצויים כיום בדת הבודהיסטית בה יושב רובוט משולב AI בהיכל ומספק תשובות למאמינים גם בנושאים שהם נרתעים מלחשוף מכוהן אנושי.

"שאלות ללא פתרון על החיים" הוא ספרו הראשון של פרופ' אמוץ וינברג, פיזיקאי, כיהן כנשיא שנקר וכיום מרצה להנדסת חומרים מרוכבים באוניברסיטת תל-אביב.

 

פרופ' אמוץ וינברג: "הסיבה לכתיבת ספר זה היא השאיפה לשפוך או על נפלאות הטבע ובעיקר על הגוף האנושי, שלעיתים אנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, אך למעשה אין אנו מבינים את מקורם ואת התבונה הרבה שיצרה אותם".

 

הוצאת ספרי ניב/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 311 עמודים 2026.