"פשוט" מאת עופר ישי

 

ספר שירים חדש:

"פשוט" מאת עופר ישי

ספרו של עופר ישי מוקדש באהבה לאשתו כנרת להם 14 ילדים חלקם מאומצים, וזה אומר עליהם המון על הנתינה, והאהבה שלהם אחד לשניה ולכל אחד מילדיהם.

"פשוט" מאת עופר ישי, הוא ספר שירים מקסים, נוגע ומרגש. זהו ספר של שירי אהבה וכמיהה לָאחת, לַילדים ולטבע.

בחוף, בנחלים, בהרים, בצבא, במסעות בחו"ל ובפינת אלוהים הקטנה שלו – כתב עופר את שיריו."

עופר ישי נולד וגדל במושב על שפת הים התיכון. את כישרון הכתיבה היצירתית שלו הוא מביא לידי ביטוי גם בעבודתו כמנתח מערכות מידע.
נשוי לכנרת, אותה פגש בוואדי בסיני לפני שנים רבות.

הוצאת ספרי ניב/ עריכה וניקוד: גלית גינסברג גולדרייך/ עיצוב הכריכה: אלה רסקין/ הפקה ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 67 עמודים 2021.

 

שירים מתוך הספר:

פשוט

וּפִתְאוֹם

הַכֹּל הָיָה פָּשׁוּט:

הַחוֹף וְהַחוֹל וְהַיָּד הַפְּשׁוּטָה.

הִיא הִרְכִּינָה אֶת צִלָּהּ

לְכַסּוֹת עַל כַּנְפֵי צִפּוֹר.

 

אוּלַי תַּחְזֹר

וְאוּלַי לֹא,

לִקְּטָה אֶת פֵּרוּרֵי הַזְּמַן בְּתַרְמִילָהּ,

רָצְתָה לוֹמַר לוֹ

מִלּוֹת אַהֲבָה,

רָצְתָה שֶׁהַכֹּל

יִשָּׁאֵר

פָּשׁוּט.

 

עַל הָאֲדָמָה הִיא נָחָה,

נָתְנָה לָרוּחַ לְפַזֵּר אֶת שְׂעָרָהּ,

שְׂמִיכַת עֲנָנִים מֵעָלֶיהָ פָּרְשָׂה.

אֶת הַזְּמַן הִיא מָשְׁכָה

עַל פָּנֶיהָ וְעַל גּוּפָהּ,

מְכַסָּה אֶת סוֹף הַחֲשֵׁכָה,

מַסְתִּירָה מִפְּנֵי הָאוֹר.

 

אוּלַי תַּחְזֹר

וְאוּלַי לֹא,

לִקְטָה אֶת פֵּרוּרֵי הַזְּמַן בְּתַרְמִילָהּ,

רָצְתָה לוֹמַר לוֹ

מִלּוֹת אַהֲבָה,

רָצְתָה שֶׁהַכֹּל

יִשָּׁאֵר

פָּשׁוּט.

 

אדם

 

גַּם אִם יִשָּׁאֵר רַק אָדָם אֶחָד

שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִּׁיר,

אֶפְרֹט בְּכָל הַמֵּיתָרִים,

לֹא אַנִּיחַ אֶת הַגִּיטָרָה מִיָּדַי - 

אוּלַי הוּא הָאִישׁ

שֶׁיָּבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה.

 

גַּם אִם יִשָּׁאֵר רַק מֵיתָר אֶחָד,

אֶפְרֹט בְּכָל כּוֹחִי,

אָשִׁיר לְכָל מִי שֶׁיַּקְשִׁיב,

לֹא אַרְפֶּה אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדַי -

אוּלַי זֶה הַמֵּיתָר

שֶׁיָּבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה.

 

וְגַם אִם לֹא יִשָּׁאֵר אַף אָדָם

וְאַף לֹא מֵיתָר,

יִשָּׁאֲרוּ לִי מֵיתְרֵי הַקּוֹל,

וְאוּכַל עַל הַתֵּבָה לִנְקשׁ,

רַק לֹא לַחְדֹּל,

וְאוּלַי זֶה הַשִּׁיר

שֶׁיָּבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה.

 

מסעי הצלב

 

הָיוּ לְךָ אַרְמוֹן וּמָמוֹן,

וְאוֹתִי בַּשַּׁלֶּכֶת שֶׁל עֵץ הָעַרְמוֹן.

הָיָה לְךָ זְמַן לַחְלֹם פַּעֲמַיִם

לִפְנֵי שֶׁהֶחְלַטְתָּ לִלְחֹם בִּירוּשָׁלַיִם,

 

עִיר רְחוֹקָה וּנְטוּלַת אֲוִיר,

אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה מָשִׁיחַ אוֹ נָזִיר.

 

וַחֲלוֹמְךָ הִתְגַּשֵּׁם בְּבֹקֶר קַר

לִטְפִיפוֹת רַגְלַיִם עַל אַבְנֵי כֻּרְכָּר,

וּלְיָמִים - עַל סְפִינוֹת בְּיַמִּים

לְרוּחוֹת פָּרָשִׁים וּמִפְרָשִׂים

וּלְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת וְצִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים

בְּלֵילוֹת חַמִּים וּצְמֵאֵי דָּמִים.

 

עַד שֶׁמַּסָּעֲךָ תַּם - לֹא נִשְׁלַם,

וּמַשְּׂאַת נַפְשְׁךָ שׁוֹתֶתֶת דָּם

מֵהָעִיר הַסְּמוּיָה נְטוּלַת הָאֲוִיר -

חָזַרְתָּ בִּדְמָמָה מַקְפִּיאָה לָאַרְמוֹן

בְּלַיְלָה קוֹדֵר וּנְטוּל חֲלוֹם.

 

נוצה בחלומי

 

אֵינֵךְ נוֹצָה בַּחֲלוֹמִי

וְלֹא רִפְרוּף

שֶׁל רוּחַ בְּעָלִים.

אַתְּ לֹא אָמַרְתְּ לִי

מָתַי לָשׁוּב