להעפיל להר מאת זלמן בר צבי
להעפיל
להר מאת זלמן בר צבי
ספר מעניין
זה נכתב כמעין מורשת לילדיו ונכדיו של המחבר. זיכרונותיו המשובצים בין דפיו
מרתקים. המסר של אביו שאמר 'אם אנחנו לא נספר, זה יישכח'. חלחל ונטמע בו עד שהרצון
לכתוב היווה תמריץ. תחילתו של הסיפור בגרמניה בפרנקפורט בשנת 1947 שם נולד.
"להעפיל להר" מאת זלמן בר צבי, הוא רומן אוטוביוגרפי מרגש, המביא את סיפור חייו של
הכותב, מהעלייה ארצה קצת אחרי השואה, דרך ההשפעה כדור שני לשואה, בצל הזוועות
המתגלות אט־אט והפוסט-טראומה שממנה סובלים ההורים (אביו בעיקר), ועד להתבגרות
ולצמיחה כאדם עצמאי – ולהתגבשותה של קריירה מקצועית, צבאית, לאורך שנים.
זלמן נולד במחנה העקורים בפרנקפורט,
שבו אביו ואימו פותחים מסעדה, הוא מספר בספר על ילדותו בחיפה והמשחקים עם הבת של
השכנים, המשך בנעוריו שכללו מפגשים עם חבר קרימינל שהביאו עימם סיגריות ראשונות,
ותחושת חוסר תכלית ואבדון שחלפה בזכות ההצטרפות אל "מחנות העולים", ועד
השירות הצבאי שאותו הוא מתחיל כמדריך בקורס טנקים, ממשיך כקרבי בצנחנים ומכיר את
מירי, האישה שלצידו 52 שנים, וההחלטה אחר כך להמשיך לשירות קבע ולנסוע להשתלמות
בצרפת בתקופת מהומות הסטודנטים.
דרך עיניו אנחנו מקבלים הצצה אל
החיים בארץ, על חיפה של שנות ה-60, ההתרחשויות במלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור,
והכל כתוב בשפה קולחת ומרתקת.
"ביתנו בהדר היה ברחוב קטן ללא מוצא, קרוב לבית הכנסת הגדול
ברחוב הרצל, שכלל שישה בניינים וביניהם חצר סלולה שבמרכזה היו שתי כיכרות קטנות.
רכב שהיה נכנס לרחוב היה צריך גם לטפס בעלייה וגם להקיף את הכיכרות, שהשאירו מעט
מרווח בינן לגדרות הבתים. כשהיה נכנס רחב גדול יותר, משאית או טנדר, היו בדרך כלל
הנהגים טועים בהערכת המרווח ונתקעים. שמחת הילדים הייתה רבה כי היינו מיד פוסקים
מכל המשחקים, מתיישבים על החומה וצופים בעניין בניסיונות הסרק של הנהגים להיחלץ.
כך זה היה נמשך זמן רב, עד שמישהו מהמבוגרים חמל עליהם והלך לקרוא לשכן, שהיה בעל
משאית ישנה מעודפי הצבא הבריטי וידע את רזי הניווט בחצר כדי לחלצם" (מתוך הספר)
"כמו אותם מטפסים שכבשו את
האוורסט בשנות ה- 50 כשלא היו שום תנאים לכך מלבד אמביציה ואמונה. כמוהם, ברגעים
קשים, כשהרגשתי שאני נאבק בקשיים - מקומות שבקלות יכלו לשאוב אותי לדרך חיים
עבריינית, ההר הזה ליווה אותי. דמיינתי את הדרך אליו, הלכתי בה, ולשמחתי היום
כשאני מסתכל לאחור אני שמח להגיד שהדרך לא אכזבה אותי. כבשתי את ההר שלי
בחיים" – זלמן בר צבי.
ספר שהוא הצצה מרתקת וחסרת מעצורים לילד, הנער
והגבר שצמח, על שירות צבאי מרשים והתפתחויות מרשימות עם הזמן.
הוצאת ספרי ניב/ עריכה: מאיה האן/ עיצוב כריכה:
אנסטסיה כץ/ הפק ועיצוב גרפי: ספרי ניב/ 171 עמודים 2021.
תגובות
הוסף רשומת תגובה