בחדר ההמתנה מאת: גיל אלוני

 

 

בחדר ההמתנה

מאת: גיל אלוני

ספר מרתק מעניין ובועט מהרגע הראשון. בארצנו ובעולמנו המדמם מדי יום בו נהרגים ומתים אנשים צעירים ומבוגרים כאחד ממחלות ומלחמות, אין נושא אקטואלי מספר זה המדבר על מותו של איש יקר והמסלול שלו למעלה, כאילו שסוף סוף נמצא האדם שחזר מהמוות ומספר לנו מה קורה לנו כשאנחנו מתים. גן עדן גיהנום מעשים טובים ורעים מופיעים בו כהוכחה לאיזה אדם היית.

אני איבדתי את אבי ממש לאחרונה והייתי איתו ממש עד הרגע שהלך לעולמו והמעבר הזה מאדם חי ונושם לקליפה שנותרת הוא עצום וגורם לעצב אינסופי. לו יכולתי הייתי מצטטת הרבה מהספר שהוא חד ושנון ונוגע ישר בנשמה. הסיפור דן באדמונד שנפטר צעיר והשאיר משפחה אך בעצם מתאר כל אחד מאיתנו בזמן שלו.

"ואם באמת הייתם הולכים לנחם את המשפחה ולא הייתם ציניים כמו אחרים שהתייחסנו אליהם לעיל. הייתם מביטים דקות ארוכות באחת התמונות האלה, סופגים לתוככם את מראהו של המת שלנו, מתחקים אחר מסלול חייו, וכואבים ביתר שאת את צער פטירתו."

אופי האדם נחשף במערומיו. בוגדנות של הנותרים מאחור, שנאה, צרות עין, רשעות הלב, אלימות הפה ואלימות הידיים. מסתבר שישנם כאלה שמרוצים מהסתלקות האדם מחייהם.

הנה לא חלף יותר מדי זמן ומה שהובטח מתחיל להתגשם כי המת שלנו ניגש לפקיד הקבלה, מכחכח בגרונו ושואל, תחילה בנימוס המתחייב מן הסיטואציה: "שמע נא ידידי, האם כבר הגיע תורי?" ומיד בלי להשתהות ממשיך: "ואם כבר אפשר לשאול, אז על איזה תור בכלל מדובר? ומי עומד באותו תור שלא ניתן להבחין בו?" מוסיף בתערובת של מבוכה ואסרטיביות ותעוזה לא צפויות, כנראה תופעת לוואי של מכות החשמל שקיבל או של המוות עצמו.

"הו הו, כמה שאלות ידידי." משיב פקיד הקבלה לא בלי התפעלות על תעוזתו של המת, בעודו מרים את ראשו ויוצר לראשונה קשר עין עם המת שלנו. "אבל כולן טובות, אני מודה. התור אכן קיים, יש לקוחות לפניך, ואפילו יש שכבר ממתינים אחריך, בעניינים האלה האמן לי, המלאכה מרובה ומתמשכת לאין קץ אך אינה סיזיפית כלל ועיקר, אבל בסוף אני מתפנה לכולם, אין צורך לדאוג או לאבד את הסבלנות, אנא חזור לשבת על הספה כי לשאלתך הראשונה מתוך השלוש - תורך עוד לא הגיע."

ספרו של גיל אלוני, בחדר ההמתנה, מתחיל מהסוף. אדמונד, גיבור הספר מת. הוא עובר דרך מסדרון לבן ללא משמר כבוד, כפי שאומרים שנהוג שישנו, מגיע לחדר המתנה לבן ובו פקיד קבלה חביב אך חד לשון. בעודו ממתין בחדר ההמתנה לגמר הטיפול בעניינו על ידי הפקיד, נחשפות בפני הקוראים מחשבותיו האינטימיות כלפי מי ומה שהשאיר מאחור - אשתו ובנו, קריירה וגינה שניסה לטפח, וכן ציפיותיו הגשמיות והרוחניות לקראת העתיד לקרות. בחדר גם נשקלות זכויותיו וחובותיו התיאולוגיות והמוסריות לקראת ההחלטה המכרעת על עתידו, אם אפשר לכנות זאת כך. הפקיד מתגלה כבעל הבנה מעמיקה אודות בני האדם, בדגש על מגרעותיהם, ובעזרתו מנסה אדמונד להתגבר על הבלבול הנלווה תמיד לכל שינוי גדול בחיים, קל וחומר כשמתים.

בחדר ההמתנה הוא ספר מצחיק וחד על החיים ועל המוות - ועל כל מה שביניהם.

גיל אלוני הוא פסיכולוג חברתי-תעסוקתי ויועץ פילוסופי. בחדר ההמתנה הוא ספרו הראשון.

אלוני הוא יליד חיפה, 1979. מתגורר כיום עם אשתו וילדיו ברמת גן. בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באונ' חיפה ותואר שני במנהל עסקים במסלול המצטיינים באונ' בר-אילן. הוא משלב בהשכלתו ובהכשרתו היבטים פסיכולוגיים, פילוסופיים, עסקיים וטיפוליים, ומיישם את כל הכלים הללו בייעוצים שמעניק ללקוחותיו, ביניהם בכירים בתפקידי מפתח במשק הישראלי, מועמדים למגוון תפקידים בנציבות שירות המדינה, במשרדי ממשלה, כנסת ישראל, בנק ישראל, מינוי שופטים ועוד.

הוצאת שתיים/ עורכת הספר: מירי רוזובסקי/ עיצוב העטיפה: אפרת לוי/ ציור העטיפה: סימון אדג'יאשווילי/ 180 עמודים 2024.