אל קורטיז'ו (החצר) מאת אתי כהן זמל

 

 

אל קורטיז'ו (החצר) מאת אתי כהן זמל

במרכז העלילה עומדת משפחה שחוותה אתגרים עצומים עוני, פחד, אובדן וגעגועים  אך גם גילתה בתוכה מקורות של אהבה, חמלה ואומץ. דרך עיניה של המשפחה, הקורא נחשף למסע מופלא של הפטרונות, הישרדות וצמיחה בתוך מציאות לא פשוטה.

כתיבתה של כהן זמל קולחת ומלאת רגש, והיא מצליחה להחיות דמויות חזקות ומלאות חיים, שחרף הקשיים הצליחו להרים ראש ולמצוא מהות כוח ושלווה.

זהו ספר נוגע ללב, מעורר השראה, ומזמין את הקורא להיות נוכח בכוחה של המשפחה וביכולת האדם ל לגבור על כל קושי.

 

הספר "אל קורטיז'ו (החצר)" מאת אתי כהן זמל בהוצאת ספרי ניב עוקב אחר קורותיה של משפחה לאורך מאה שנה וחמישה דורות. זהו סיפור לא ייאמן על אומץ, על גבורה, על געגועים, על חמלה, על אהבה ועל פחד.

אתי כהן זמל מתארת בספרה בין היתר סאגה משפחתית ואישית מרגשת ששוזרת בתוכה היסטוריה, תרבות ומאבקי הישרדות של נשים ושל משפחות בקהילות היהודיות של המזרח התיכון במאה ה-20. העלילה מתחילה באיזמיר שבטורקיה בשנת 1947 בחצר משותפת ("הקורטיז'ו") בה חיו יחד כמה משפחות. זה היה עולם קטן בו כל שכן הכיר את האחר, השמחות והמריבות התערבבו זו בזו והחיים התנהלו בקצב החגים, השוק והעבודה הקשה.

אתי מגוללת את סיפור משפחתה בשפה רהוטה ושוטפת, ברגש רב ובעוצמה שלא נראתה כמוה.
הסיפור מבוסס על מאורעות אמיתיים, אך הוא כה פנטסטי שהקורא עלול לטעות ולחשוב שזהו סיפור בדיוני לחלוטין.

במרכז העלילה נמצאת ג'ויה - צעירה יפה וחרוצה שגדלה בבית קשה עם אם אנוכית ומרירה. היא חולמת על חיים יותר עצמאיים ויותר טובים לצד אהובה אלברטו - צעיר יפה תואר שגדל כיתום אצל סבתו. הקשר ביניהם נקטע כשהוא גויס לצבא הטורקי והיא נותרה לבדה במאבק לפרנס את עצמה ואת אימה בעבודות ניקיון ותפירה כשהיא מתמודדת עם ניצול, עוני ורעב.

אתי פורשת בפני הקורא תמונה חיה של חיי היום יום בקהילה - ריחות השוק, הבדידות בחדר הדל, המגע הקר של רצפת העץ וגם רגעי חסד קטנים: שיחה עם שכנה, רקמת תחרה בשקט של הלילה או קניית דג טרי לשבת. לצד חוויותיה האישיות של ג'ויה משתקפת מציאות של נשים רבות בתקופה ההיא - חוסר בחירה, תלות כלכלית ומאבק על כבוד עצמי בתוך מסגרות חברתיות נוקשות.

דרך סיפורה של ג'ויה נחשפים הדינמיקות בין נשים וגברים, יחסי שכנות בקהילה קטנה, הפער בין חלומות למציאות והמחיר האישי של הישרדות. הדמויות מצוירות בריאליזם מפורט - מהחצר המצוחצחת ועד המבט בעיניים בעת פרידה. זהו ספר על עוצמה שקטה, על נאמנות ועל אהבה, אך גם על אכזבות, על בגידות ועל מאבק עיקש לשמור על אנושיות בתוך עולם לא פשוט. הקורא נסחף למסע של תקווה ושברון לב בו כל רגע קטן של אור שווה את מאבק היום יום כדי לחיות.

אתי כהן זמל לא מהססת לחשוף בספרה גם את הכאב וגם את החסד - את הרגעים בהם הכול נראה אבוד ואת הרגעים בהם המזל הקטן או מעשה חסד של זר שינו חיים שלמים. היא מצליחה לשמר את האותנטיות של השפה ושל התקופה כשהיא מפנה מקום לקולות של הדמויות כפי שנחרתו בזיכרונה.

מתוך הספר: …"תגידי, בוכורה, מה קורה עם כלתך? הם לא רוצים ילדים? את יודעת, הם לא ממש צעירים, וככל שעובר הזמן יהיה להם יותר קשה.' ג'ויה הקשיבה וציפתה לשמוע את תשובתה של חמותה. 'מה את מדברת, הם נשואים כבר כמה חודשים והיריון אין. את יודעת', הוסיפה בארסיות, 'כשהמרפק שלי יתעבר, כלתי תיכנס להיריון', צחקקה, 'וכשכף ידי תצמיח שיער, היא תלד'"…

אתי כהן זמל היא אלמנת צה"ל - אלמנתו של פואד כהן ז"ל. היא נשואה באושר לשמוליק זמל כמעט שלושים שנה, גמלאית הרשות המקומית, אימא לשלושה ילדים, סבתא לשמונה נכדים וסבתא רבתא לשני נינים שבזכותם היא פורחת. 

אתי כהן זמל: "המסר של אל קורטיז'ו (החצר) הוא להשמיע את קול הנשים שלא דיברו בעבר. מעבר לעלילה זהו ספר על מורשת בו יש ניסיון להשיב קול לנשים שהחברה ראתה בהן "שקטות" או "מסתגרות", אך מאחורי השקט הסתתרה תבונה, עוצמה וחוכמת הישרדות. זהו גם סיפור על שושלת - על איך טראומות של דור אחד מחלחלות לדור הבא, אך גם על האופן בו אהבה ונחישות מצליחות לחצות גבולות של זמן, מרחב, ושפה".

"נוסף לכך המסר שלי הוא גם לנשים צעירות שיולדות ילד בעל מוגבלות - אל תאבדו תקווה. גם כשהחיים נראים חסרי מוצא, דברים יכולים להשתנות".

 

הוצאת ניב/ עריכת לשון: פנינה אברמסון/ עיצוב כריכה ועימוד: לי מימון/ הפקה: ספרי ניב/ 292 עמודים 2023.