בת הרימון מאת אסתר שמיר
רומן תקופתי, המבוסס על סיפור אמיתי המכיל מסע של הישרדות, מסורת ונפש חופשייה.
ישנם ספרים שפותחים
בפני הקורא צוהר לעולם רחוק, מרתק וכמעט זר, ועושים זאת בעוצמה רגשית שאינה מרפה. "בת הרימון", הרומן התקופתי הרב-שכבתי מאת אסתר שמיר, הוא בדיוק ספר כזה. במרכז העלילה, המבוססת על
סיפור חיים אמיתי ומפעים, עומדת מרגו אישה
יהודייה-גיאורגית, שקורות חייה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 הופכים למשל על
כוחה של הרוח האנושית.
הסיפור נפתח בגיאורגיה
של אמצע המאה ה-20 ארץ רוויית יופי פראי מחד, וכאב עמוק מאידך. בין הרים מושלגים,
ניחוחות מענגים של חלות שבת, ריח ורדים בגנים פורחים וקולות תפילה הבוקעים מבית
כנסת עתיק, נפרש עולם קהילתי מסורתי ונוקשה. בעולם זה, שבו הכללים ברורים והגורל
נכתב לעיתים קרובות מראש, נשים יהודיות נדרשו ללמוד את אמנות ההישרדות, במציאות
שבה הבחירה החופשית כמעט ולא הייתה קיימת עבורן.
מילדות בצל המלחמה ועד לטלטלות הבגרות
הרומן מלווה את מרגו
לאורך תחנות חייה המרכזיות, החל מילדותה בעיירה קטנה ונידחת בגיאורגיה בעיצומה של
מלחמת העולם השנייה. חייה של מרגו אינם סוגים בשושנים; היא מתמודדת מגיל צעיר עם
עוני מחפיר ונושאת את פצע אובדן אביה שלא שב מהמלחמה.
ככל שהיא גדלה, אל תוך
נעורים תוססים מלאי תקווה, המציאות טופחת על פניה פעם אחר פעם. הספר מוביל את
הקורא דרך מערבולת של דרמות אנושיות סוחפות:
אהבה נכזבת שמשאירה משקעים בלב.
נישואים כפויים שמכבים את הבחירה האישית.
חטיפה וגירושין – אירועים מטלטלים המערערים את עולמה, אך גם מגלים את תעצומות
הנפש שבה.
"בין מסורת עתיקה לכבלים
חברתיים, מרגו מוכיחה שלפעמים הניצחון הגדול ביותר הוא פשוט לסרב להישבר."
אסתר שמיר מצליחה לטוות
ביד אמן חוטים של היסטוריה, תרבות ופולקלור ייחודי של יהדות גיאורגיה, לצד דיוקן
פסיכולוגי עמוק של אישה שנלחמת על חירותה. הכתיבה החושית המאפשרת ממש להריח את
הוורדים ולשמוע את לחש התפילות הופכת את
הקריאה לחוויה אסקפיסטית, מרגשת ומעוררת מחשבה.
"בת הרימון" הוא לא רק סיפור על כאב ואובדן, אלא בעיקר שיר הלל לגבורה נשית,
לחוסן פנימי וליכולת לצמוח מתוך ההריסות, בדיוק כמו גרגירי הרימון המלאים והרוטטים
מחיים.
מומלץ בחום לחובבי רומנים
היסטוריים, סיפורים משפחתיים ודרמות אנושיות נוגעות ללב.
"בת הרימון" הוא ספרה הראשון של אסתר שמיר, מוזיקאית ופסנתרנית.
אסתר שמיר: "הסיפור הזה נכתב מתוך מקום עמוק מאוד בתוכי. שנים נשאתי אותו בשקט,
לפני שהצלחתי לתת לו מילים. כמוזיקאית אני רגילה לבטא רגש דרך צלילים, אבל כאן
הרגשתי צורך לספר - על חיים שנשזרו בין אהבה, כאב וגעגוע, ועל המקומות שבהם הלב
נאלץ להמשיך גם כשמשהו בו נשבר. זהו סיפור אמיתי שעיצבתי באופן ספרותי כדי לגעת
באמת האנושית שבו. אני מקווה שהספר יפתח צוהר לעולם רחוק - אך קרוב ללב, ויישאר עם
הקוראים גם אחרי הקריאה".
הוצאת אוריון/ עריכה: עפרה גלברט אבני/ עיצוב עטיפה: אלה רסקין/ הפקה:
אורלי לוי/318 עמודים 2025.
תגובות
הוסף רשומת תגובה