משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי

 

משהו קטן אחד מאת איתיאל מלאכי


המדריך המשפחתי להישרדות (והעלמת ראיות): סקירה על "משהו קטן אחד"

אם אי פעם תהיתם מה באמת קורה בראש של היצורים הקטנים האלה שמסתובבים לכם בבית ומבקשים חטיף כל חמש דקות, איתיאל מלאכי החליט לעשות לנו שירות ציבורי. בספרו החדש "משהו קטן אחד" (בהוצאת אוריון), הוא לוקח את המיקרוסקופ ומכוון אותו בדיוק אל הרגעים שכולנו מכירים  אבל מהזווית שגורמת לנו, המבוגרים, להזיע קצת.

הספר הוא בעצם אוסף של רגעים קטנים, חדים וקורעים מצחוק מחיי היומיום של הילדים שלנו. הוא מנווט בכישרון בין שלוש שאלות קיומיות שמטרידות כל בית בישראל:

1. תעלומת עוגיית חצי הלילה 🍪

מי באמת מרוקן את קופסת העוגיות בשלוש לפנות בוקר? הספר חושף את האמת המרה (או המתוקה): לפעמים המבוגרים נתפסים על חם, ולא, זה לא היה ה"נמלה" או "רוח הרפאים" שהאשמנו בהן את המצב.

2. זומבים של מסכים 📱

כולנו מכירים את המבט הזגוגי של ילד מול מסך. הספר לוקח את האזהרות ההוריות המוגזמות ("אם תסתכל עוד שנייה בטאבלט יצאו לך עיניים מרובעות!") והופך אותן למראה משעשעת שמראה כמה אנחנו, המבוגרים, נשמעים דרמטיים – וכמה הילדים פשוט קוראים אותנו כמו ספר פתוח.

3. לאן נעלמו הציורים? 🎨

האחות הקטנה חוזרת מהגן עם ערימה של 47 ציורים שמורכבים משלושה קווים אדומים וכתם של דבק. הילדים יודעים היטב שיש פה תעלומה: איך זה שהאמנות הזו נעלמת באורח פלא לפח המיחזור כשאף אחד לא מסתכל?

בשורה התחתונה:

איתיאל מלאכי מצליח ללכוד את השילוב הקטלני שיש לילדים: תמימות מוחלטת מצד אחד, ושנינות של חוקר שב"כ מצד שני.

זהו ספר מקסים לכל מי שרוצה לצחוק על עצמו, להתרגש מהדברים הקטנים (והאמיתיים) של החיים, ובעיקר להבין שאין מה לעשות הילדים שלנו פשוט הרבה יותר חדים מאיתנו. מומלץ לקריאה משותפת, רצוי בזמן שאתם מחביאים את השוקולד בארון הגבוה.

 

הספר מיועד לכל מי שרוצה לצחוק, להתרגש, להזדהות או פשוט לגלות מה באמת מתרחש בראשם של ילדים.

לאורך כל הספר איורים מקוריים, נפלאים ומלאי חיים שאיירה יערה ניימן שמצליחה להאיר כל דף מחדש.

 

 

"משהו קטן אחד" הוא ספרו הראשון של איתיאל מלאכי, אבא לארבעה, שבמשך שנים מקריא להם סיפור לפני השינה, עד שהוא נרדם לפניהם. את ההשראה לספרו שאב מאמירות של ילדיו שתועדו בקבוצת הוואטצאפ המשפחתית.

 

הוצאת ספרי אוריון/ עריכה: תמר שיטה/ איורים: יערה ניימן/ עיצוב גרפי: סמדר מוניס/ הפקה אורלי לוי/ 32 עמודים 2026.

 

 

 

 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

צל של חלומות מאת דן אגם

תמונה
  צל של חלומות מאת דן אגם סיפור שמצליח לגעת ולהרגיש ומצליח לשרטט היטב את ציר הנושא המרכזי אובדן שאינו בהכרח מוות, אלא קריסה של עתיד מדומיין. צל של חלומות" מאת דן אגם (איפאבליש) הוא רומן מרגש ונוגע ללב העוסק באובדן מסוג אחר   כזה שאינו תמיד זוכה להכרה חברתית: אובדן של חלום, של עתיד מדומיין, של חיים כפי שסברנו שיתגשמו. זהו סיפור על פרידה שאינה תוצאה של מוות בלבד, אלא של שינוי עמוק ובלתי הפיך, המאלץ את האדם לבנות את עצמו מחדש בתוך מציאות זרה ולעיתים מכאיבה. במרכז העלילה ניצבות שתי דמויות שונות מאוד באופיין, אך שותפות לעומק הכאב שהן נושאות. דניאל, גבר צעיר שחווה אובדן ממשי, שוקע באבל ממושך ובקהות רגשית. השנים חולפות והוא מתקשה לשוב אל החיים, לגעת מחדש בעולם ולכונן קשר משמעותי. מולו עומדת אור   אישה המתמודדת עם מחלת הסרטן וננטשת על ידי בן זוגה דווקא בשיא המשבר. האובדן שלה איננו מוות, אך מוחשי לא פחות: אובדן אמון, זוגיות והחלום על חיים משותפים כפי שדמיינה אותם. המפגש בין השניים מניע תהליך עדין של היכרות, שיקוף וריפוי הדדי. דרך שיחותיהם, דרך המפגשים האינטימיים ודרך הסיפ...
המשך לקרוא

היומנים של אווה מאת חוה כרמי

תמונה
  היומנים של אווה מאת חוה כרמי "היומנים של אווה" מאת חוה כרמי בהוצאת ספרי ניב הוא הרבה יותר מספר זיכרונות זהו מסמך חי, נושם ופועם, שמצליח לגשר בין עבר להווה, בין פרט להיסטוריה, ובין קול אישי עדין לבין סיפור לאומי רחב יריעה. במרכז הספר ניצבת דמותה של אווה אופנהיימר   צעירה יהודייה מברלין של שנות העשרים   אשר יוצאת למסע פיזי ורוחני אל ארץ ישראל. אך לא מדובר רק במסע גיאוגרפי, אלא בהתמרה עמוקה של זהות: מאירופאית מתבוננת לחלוצה מעורבת, מאישה צעירה וסקרנית לקול מתעד בעל משמעות. ייחודו של הספר טמון בפרספקטיבה הכפולה שהוא מציע. מצד אחד, זהו יומן אישי אינטימי, כמעט לחישה, שבו אווה מתארת רגעים קטנים של גילוי, התרגשות, זרות ושייכות. מצד שני, זהו תיעוד היסטורי בעל ערך רב, הלוכד את רוח התקופה תקופת המנדט הבריטי   על מורכבותה האנושית, התרבותית והפוליטית. המפגש בין עולמות, בין שפות, בין בני אדם, נכתב כאן ברגישות נדירה שאינה שיפוטית אלא סקרנית, פתוחה ואמיצה. הכתיבה של כרמי (או אווה) מתאפיינת באיכות כמעט ציורית: הנופים מקבלים עומק, האנשים מקבלים פנים, והחוויות נחרטות בתודעה ד...
המשך לקרוא

נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן

תמונה
  נבואה וגעגוע מאת לורן סגל כהן מעבר לפרק האימהות, הספר כולו נע בין האישי לקולקטיבי, בין חוויה אינטימית מאוד לבין מציאות ישראלית סוערת וכואבת. שיריה של סגל כהן אינם מבקשים לייפות או לרכך הם נאמנים לאמת רגשית, גם כשהיא חשופה, גם כשהיא סותרת את עצמה. יש בהם תנועה מתמדת בין נבואה לגעגוע, בין ידיעה מוקדמת של כאב לבין הכמיהה לחסד, לתיקון, למשמעות. הכתיבה מאופיינת בשפה נקייה אך טעונה, מדויקת אך פתוחה לפרשנות, כזו שמאפשרת לקוראת להיכנס פנימה ולהניח את סיפורה שלה בין השורות. קטעי הפרוזה והשירה נשזרים זה בזה באופן אורגני, ויוצרים מרחב שבו הזיכרון פועל לא רק כעדות אלא ככוח יוצר. "נבואה וגעגוע” הוא ספר שאינו מסתפק בהבעה רגשית הוא מבקש נוכחות. זהו קול נשי מודע, בוגר, שאינו מתנצל על עומקו ואינו חושש משבריריותו. קובץ שמציע קריאה איטית, קשובה, כזו שנשארת עם הקוראת גם הרבה אחרי סגירת הספר. דפי הספר נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.   הקו הדמיונ...
המשך לקרוא