לרקוד על שברי זכוכית מאת סיגלית שני
לרקוד על שברי זכוכית מאת סיגלית שני
מה קורה כשהמציאות המוכרת, זו שהתרגלנו לבטוח בה, מתנפצת לרסיסים
קטנים ברגע אחד? בסיפורים הטובים ביותר, השבר הזה הוא לא הסוף הוא רק נקודת הזינוק למסע מזכך של גילוי עצמי.
"לרקוד על שברי זכוכית" מאת סיגלית שני הוא בדיוק ספר כזה: רומן עוצמתי, סוחף ומטלטל,
המבוסס על סיפור אמיתי שנוגע בדיוק בעצבים החשופים ביותר של הקיום האנושי.
עולמה של נועה, גיבורת הספר, לקוח מתוך תסריט בלהות כפול. בבת אחת,
היא מוצאת את עצמה נלכדת בין שני קטבים ממוטטים: מחד, בגידה אכזרית שמרסקת את ליבה
ואת אמונה בקרקע היציבה של חייה הזוגיים, ומאידך, גוף שקורס לפתע תחת מתקפה של
מחלה נדירה. זוהי אינה מחלה מקרית; זהו זעזוע עמוק של הגוף, שזועק בקול רם את כל
מה שהנפש הכלואה ניסתה לשתוק ולספוג במשך שנים.
אבל השבר של נועה לא התחיל באותה הודעה בודדת ומטלטלת שערערה את
זהותה. שורשיו עמוקים הרבה יותר, והספר לוקח אותנו בצורה פואטית וחשופה אל תחילת
הדרך. נועה נולדה עם מום רפואי קשה ונאלצה להילחם על עצם הזכות לחיות כבר מרגע
יציאתה לאוויר העולם. ילדותה הייתה רצופה ניתוחים מורכבים, אשפוזים ממושכים, תחושת
בדידות צורבת ובריונות בית-ספרית שלא ריחמה על שונותה.
הכוח העצום של יצירתה של סיגלית שני טמון בחיבור המופלא שהיא אורגת
בין הגוף הפצוע לבין הנפש הפגועה. הספר מניח מראה חשופה מול הקשר הבלתי פריד בין
השניים: הילדה השקטה והבודדה שנאלצה ללמוד רק איך לשרוד, פוגשת בבגרותה את האישה
שמבינה כי ההישרדות כבר אינה מספיקה. לראשונה בחייה, היא מוותרת על ההשתקה, מעזה
להקשיב לכאב, ומפסיקה לברוח ממנו.
זהו אינו רק סיפור על שבירה, אלא בעיקר יצירה מעצימה על צמיחה מתוך
ההריסות. הצעד אחר צעד של נועה אינו מחק את העבר, אלא משלב אותו לתוך זהות חדשה,
כנה ושלמה יותר. "לרקוד על שברי זכוכית" מראה לנו שגם כשהחיים מאלצים
אותנו לצעוד על הקצוות הכי חדים והכואבים ביותר, עדיין אפשר למצוא את המקצב הנכון,
לאסוף את השברים וללמוד לרקוד מחדש.
לאורך הספר נרקם חיבור מתמיד בין הגוף הפצוע לנפש הפגועה, בין הילדה השקטה
שנאלצה לשרוד לבין האישה הבוגרת שמנסה לראשונה להקשיב לעצמה, לתת מקום לכאב ולבנות
תהליך של ריפוי שמשלב את העבר בזהות חדשה, כנה ושלמה יותר.
בין צלקות עבר שמעולם לא הגלידו למאבקי הישרדות בהווה, זהו סיפור השראה
עוצר נשימה על הכוח לקום מההריסות, לאחות את השברים ולבחור בחיים מחדש – נגד כל הסיכויים.
זהו גם סיפור אמיץ וחשוף, מסמך רגשי נוקב המזמין את הקוראים להביט לכאב
בעיניים, ולגלות שגם ברגעים שבהם הגוף הופך לכלא והמציאות מתנפצת לרסיסים –
הרוח האנושית חזקה מכול.
מתוך הספר: "אם חשבתי שהחיים שלי כפי
שהכרתי אותם הם סיפור של הישרדות, ששילמתי את החוב שלי לכאב, ששבעתי קשיים ואירועים שלא אמורים
להיות חלק מסיפור חיים רגיל – אז התברר שהמציאות תכננה לי שיעור אכזרי
בהרבה".
"לרקוד על שברי זכוכית" הוא ספרה הראשון של סיגלית שני.
הוצאת
ספרי ניב/ עריכה: קארין בוכולד/ עיצוב כריכה ועימוד: תמרפאלי/ הפקה ועיצוב גרפי:
ספרי ניב/ 197 עמודים 2026.
תגובות
הוסף רשומת תגובה